ממשלת ישראל אישרה היום (שישי) פה אחד את פיטוריו של ראש השב"כ רונן בר. אף שבר עצמו לא השתתף בישיבה, היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, הייתה נוכחת. ההחלטה קובעת כי בר יסיים את תפקידו לכל המאוחר ב-10 באפריל השנה, עשרה ימים לפני המועד המקורי, אלא אם יימצא לו מחליף מוקדם יותר.
בישיבה הצהיר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי אינו נותן אמון בראש השב"כ מאז ה-7 באוקטובר. לדבריו, "בצה"ל ניצלנו הפוגה כדי להחליף את הפיקוד. צריך לנצל גם כאן". במהלך הישיבה, "גורם מדיני" פרסם הצהרה חריפה, לפיה הממשלה "איבדה כל אמון ברונן בר, שממשיך להיאחז בכיסאו תוך שימוש ציני במשפחות החטופים ושימוש פוליטי פסול בתפקידו כדי לתפור חקירות סרק מופרכות".
הגורם המדיני טען כי רונן בר "העדיף שלא להגיע לישיבת הממשלה שעוסקת בעניינו, רק כי פחד מלתת תשובות ובעיקר מלהשיב על שאלה אחת: מדוע לאחר שידעת על מתקפת החמאס שעות רבות לפני התרחשותה, לא עשית דבר ולא התקשרת לראש הממשלה - דבר שהיה מונע את האסון?". עוד צוין כי המידע שהיה בידי בר היה נגיש גם לעוזר המודיעין של ראש הממשלה, קצין בדרגת אל"ם, שקיבל את אותו מידע במהלך הלילה, אך בחר שלא להעיר את נתניהו.
עוד באתר:
השר אבי דיכטר, שכיהן בעבר כראש השב"כ, תמך בהחלטה והסביר: "ראש הממשלה אמר בצורה כנה, קשה ועצובה שאין לו אמון בראש השב"כ. לשב"כ יש גם היבטים אישיים הקשורים לראש הממשלה - ראש השב"כ אחראי על אבטחתו האישית של ראש הממשלה. לכן, כל הדברים האחרים בכלל לא רלוונטיים". גם שר החוץ גדעון סער נימק את הצבעתו בעד הפיטורים: "הטעם המרכזי בגינו אצביע בעד העברת ראש שב"כ מתפקידו היא אחריותו למחדל ה-7 באוקטובר, אחריות בה הכיר במפורש".
רונן בר סירב להשתתף בישיבה ושלח מכתב חריף נגד הליך פיטוריו, בו טען כי מדובר ב"ניסיון הדחה בהול ופתאומי, הנתמך בנימוקים מופרכים מיסודם, טבול כל כולו בשיקולים זרים ובניגוד עניינים אישי ומוסדי שאין חמור ממנו". לדבריו, הקשר בין שב"כ לבין משרד ראש הממשלה היה תקין, אך הוא נמנע מהעברת מידע לשרים בעקבות הנחיית נתניהו, שאסר עליו להיפגש עמם.
בר גם דחה את הטענה כי חוסר האמון נובע מהמשא ומתן לשחרור החטופים, והוסיף: "אין בסיס לטענה בדבר חוסר האמון לכאורה, וזאת למעט אם הכוונה האמיתית, שככל הנראה כשלתי בהבנתה, הייתה לקיים משא ומתן מבלי להגיע לעסקה".
