ראש הממשלה וממשלת ישראל, באמצעות עורך-הדין ציון אמיר, הגישו הערב (שני) את תגובתם לבקשות לצו ביניים שהוגשו לבג"ץ בנוגע להעברת ראש השב"כ מתפקידו. בתגובה נפרשה עמדת הממשלה, לפיה החלטה זו נופלת תחת סמכותה הבלעדית ואינה שפיטה.
על פי כתב התגובה, לממשלה יש סמכות מלאה להעביר את ראש השב"כ מתפקידו, בהתאם לדין. "הממשלה החליטה פה אחד להעביר את ראש השב"כ מכהונתו", נכתב, "אחריותה של הממשלה על שירות הביטחון הכללי היא חלק בלתי נפרד מאחריותה הכוללת לביטחון המדינה. לפיכך, מדובר בסוגיה שאינה שפיטה".
עוד נטען כי ראש השב"כ עצמו, הנפגע הישיר מההחלטה, בחר שלא להופיע בפני הממשלה על מנת להציג את טיעוניו, ואף נמנע מלעתור לבג"ץ. בתגובה התבססה הממשלה על פסיקת בג"ץ בעניין "פוקס נגד היועץ המשפטי לממשלה (מנדלבליט)", שבה נקבע כי אין לדון בעתירות של עותרים ציבוריים כאשר יש נפגע אישי, ישיר ומובהק שבחר לא לעתור בעצמו. "העותרים מתעברים על ריב לא להם", נכתב בתגובה.
עוד באתר:
הממשלה הדגישה כי החוק המסדיר את פעילות שירות הביטחון הכללי מאפשר לה להעביר את ראש השירות מתפקידו לפני תום תקופת כהונתו. בתגובה צוין כי המשנה ליועמ"ש דאז, מני מזוז, הבהיר בעת חקיקת החוק כי "ראש שירות לא יכול לכהן אם הוא לא נהנה מאמון הממשלה". על פי התגובה, "אי אפשר לכפות על ראש הממשלה והממשלה המשך עבודה עם ראש שב"כ שאינו נהנה מאמונם".
בתגובה נדחתה הטענה לפיה חקירות בעניין קשרי ישראל עם קטר השפיעו על ההחלטה להעביר את ראש השב"כ מתפקידו. "הסדר הכרונולוגי של האירועים מוכיח את ההיפך", צוין, "בכל מקרה, ראש הממשלה אינו חשוד בעבירה כלשהי ואינו נמצא בניגוד עניינים".
הממשלה התייחסה גם למכתב ששלח ראש השב"כ, שבו הצהיר כי אינו נהנה עוד מאמון הממונים עליו והאשים אותם בהאשמות חמורות. לטענת הממשלה, "מכתבו של ראש השב"כ לממשלה הוא בפועל מכתב התפטרות".
בסיכום כתב התגובה, ביקשה הממשלה מבג"ץ לדחות את הבקשה למתן צו ביניים, תוך הדגשה כי ההחלטה להעביר את ראש השב"כ מתפקידו התקבלה כדין ותוך שמירה על האינטרס הביטחוני של מדינת ישראל.
