זו הסיבה

הרב ביקש בגני הילדים: אל תתחילו עם ה'חמץ שבלב'

אשת התקשורת סיוון רהב מאיר מדגישה את הצורך לחזור לבסיס: "אחר כך נשים את כל הפרשנויות"

יונת קפלן

כ"ה באדר תשפ"ה, 25/03/25 11:46

א+

א-

בדיקת חמץ, אילוסטרציה | צילום: Chaim Goldberg/Flash90

בראיון עם המגישה יונת קפלן, סיפרה הסופרת והעיתונאית סיוון רהב מאיר על ספרה החדש "ברכות השחר", המתמקד בהבנת והעמקת הקשר לתפילות היומיות הבסיסיות ביהדות.

"כשעם ישראל עולה קומה, גם אנחנו צריכים לעלות קומה יחד איתו", הסבירה רהב מאיר. "כשיש דרישה בציבור, צימאון, תדריכו אותנו, תנו לנו מידע, תנו לנו ידע על ההלכות הבסיסיות ביותר, צריך להיות שם".

רהב מאיר הופתעה מהתגובה החיובית לספר, לא רק מקרב מחפשי הדרך, אלא גם מהציבור החרדי והדתי. "אני מופתעת כמה נשים שהן דתיות מבית, חרדיות מבית, חסידיות מבית, אומרות לי גם תודה," סיפרה. "כי גם מישהו שאומר את ברכות השחר מהגן רוצה להבין מה הוא אומר".

בהשראת דבריו של הגרש"ז אוירבך זצ"ל, שלאחרונה ציינו 30 שנה לפטירתו, הדגישה רהב מאיר את חשיבות ההבנה הבסיסית לפני העמקה פילוסופית. היא הביאה את דוגמת הרב לגבי הוראת מושג החמץ לילדים: "הרב אוירבך היה אומר לפני פסח בגני הילדים לא להתחיל ללמד ילדים שחמץ זה יצר הרע, חמץ זה גאווה, כי קודם כל – חמץ זה חמץ".

"חמץ זה חתיכת לחם וקורנפלקס ופירורי עוגה שנפלו מתחת לספה", המשיכה. "אחר כך נשים עליו את כל הפרשנויות… נלמד שחמץ זה כעס. אבל בואו נתחיל בבסיס".

הספר נולד מקהילת "מתחדשות", קבוצת נשים שלומדות יחד מדי שבוע, ומהווה ניסיון להפוך את ברכות השחר היומיומיות למשמעותיות ומובנות, תוך הסבר על כל ברכה: מ"מודה אני" דרך נטילת ידיים, "אשר יצר", ועד לברכות כמו "פוקח עיוורים" ו"מתיר אסורים".

"אני רוצה שכולנו נבין על מה מודים, נבין שיש לנו נשמה", הסבירה. "האוצרות נמצאים אצלנו, אבל הבחירה בידינו אם להיות מודעים אליהם, להשתמש בהם".

רהב מאיר סיכמה את מהות הספר: "נהוג לומר שיום ההולדת שלך הוא היום שבו אלוקים החליט שהעולם לא יכול בלעדיך. מי שיכיר באמת את ברכות השחר יגלה שכל יום הוא יום כזה".

האזינו לשיחה המלאה, מתוך התוכנית 'הבמה שלך' בהגשת יונת קפלן: