
רגע לאחר אישור תקציב המדינה לשנת 2025, מתברר שהתחבורה הציבורית בישראל עומדת לעבור טלטלה – והציבור כולו ישלם את המחיר, תרתי משמע. מצד אחד: עלייה של עשרות אחוזים בתעריפי התחבורה הציבורית – נסיעות רגילות, חופשי-חודשי ורכבות. מצד שני: בשורה אמיתית לאזרחים ותיקים, לחיילים משוחררים ולאוכלוסיות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך. אבל מה הסיפור המלא? ומה באמת עומד מאחורי "רפורמת הצדק התחבורתי"?
המחירים עולים – כמעט לכולם
עוד באתר:
לפי טיוטת צו שפרסם משרד התחבורה, החל מה-25 באפריל יעלה מחיר נסיעה באוטובוס עירוני מ-6 ל-8 שקלים – עלייה של 33%. גם כרטיסי הרכבת יתייקרו בשני שקלים, ותעריפי ה"חופשי-חודשי" וה"חופשי-שנתי" יעלו בהתאם. התחבורה הציבורית בישראל, שבעבר נחשבה מהזולות בעולם, מתקרבת כעת לממוצע מחירי התחבורה במדינות ה-OECD.
המהלך נולד במסגרת סיכום בין שרת התחבורה מירי רגב לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', שבמסגרתו נמנע קיצוץ תקציבי של כ-769 מיליון שקל ממשרד התחבורה – בתמורה להעלאת מחירים רוחבית. כלומר, המדינה חוסכת, והציבור משלם.
הצד השני של המטבע: לא כולם ייפגעו
יחד עם ההתייקרות, משרד התחבורה מקדם את השלב השני של רפורמת "צדק תחבורתי", שבמסגרתה צפויים ליהנות מהנחות משמעותיות תושבי שכונות ואזורים בדירוג סוציו-אקונומי נמוך. ערים חרדיות כמו מודיעין עילית, ביתר עילית ובני ברק, שלא נהנו מהנחת פריפריה ברפורמות קודמות – יזכו כעת להנחות משמעותיות.
מדובר בתיקון של עוול בן שנים. כך למשל, תושבי ביתר עילית, עיר חרדית מובהקת, הוצאו באופן מכוון מהרפורמות הקודמות של ממשלות קודמות. למרות קרבתה לערים שנהנו מהנחות, היא עצמה הושארה בחוץ – החלטה שעוררה לא אחת ביקורת בציבור החרדי.
כעת, עם ההרחבה של ההנחות לערים סוציו-אקונומיות מוחלשות, מאות אלפי תושבים – בהם חרדים רבים – ישלמו פחות בתחבורה הציבורית, ואף פחות מבעבר, חרף ההתייקרות הכללית. יש לציין שההטבה היא רק לרוכשי חופשי חודשי שנוסעים עד מרחק 40 קילומטרים, מה שאומר שכאלו שנוסעים לעבודה מרוחקת יותר או ללימודים בישיבות ובסמינרים רחוקים, יספגו גם הם התייקרות חדה.
מי שלא משתלם לו לקנות בכל חודש חופשי-חודשי, כי אין לו כמות כזו של נסיעות שמצדיקה רכישה, למשל תלמידי ישיבות ובנות סמינרים שלומדים במרחק גדול מבתיהם – ישלמו בעקבות ההתייקרות עוד מאות שקלים בשנה, מכיוון שההנחה היא רק לרוכשי 'חופשי חודשי' ורק לנסיעות קרובות.
גם הצעירים והוותיקים מרוויחים
רפורמת ההנחות כוללת גם שורת הקלות והטבות נוספות: גיל הפטור מתשלום על תחבורה ציבורית יירד מ-75 ל-67. צעירים בגילאי 26–28 יקבלו הנחה של 33% על חופשי-חודשי. משוחררי שירות צבאי סדיר, לאומי או אזרחי ימשיכו ליהנות מנסיעה חינם למשך שנה ממועד השחרור.
משרד התחבורה מסביר את המהלך ברצון לעודד שימוש בתחבורה ציבורית ולצמצם את התלות ברכב הפרטי – במיוחד בקרב צעירים.
ומה עם השירות?
למרות גל ההנחות והכוונות הטובות, השירות בתחבורה הציבורית רחוק מלהרשים. הנתונים מראים כי למרות עלייה של 400% בסובסידיה הציבורית מאז 2015 – מ-5 ל-16 מיליארד שקל – מספר המשתמשים בתחבורה הציבורית עלה רק ב-30%. הפער הזה נובע, לדעת גורמים באוצר, בעיקר בשל תכנון לקוי, חוסר תדירות בקווים ותחושת חוסר אמון של הציבור בשירות.
90% מהנסיעות מתבצעות בארבעת המטרופולינים הגדולים (גוש דן, ירושלים, חיפה ובאר שבע), אך כמעט מחצית מהמשאבים מוקצים דווקא לקווים בין-עירוניים, שרבים מהם מדווחים על תפוסה נמוכה במיוחד. במקביל, אלפי קווים ממשיכים להתנהל עם מסלולים מפותלים ומורכבים מדי, שאינם תואמים את צרכי הציבור.
ומה עם מוניות השירות?
כחלק מהמהלך הכולל, יעלה גם תעריפי המוניות הבין־עירוניות – הפעם ב-16%, לאחר שנים בהן נסיעות אלו התייקרו בשיעור נמוך יחסית. ההחלטה מגיעה על רקע משבר חריף בענף המוניות ובפרט בנתב"ג, שם נהגים נמנעים מלקחת נסיעות בין־עירוניות בשל חוסר כדאיות כלכלית. משרד התחבורה מקווה שהעלאת המחירים תמשוך נהגים חזרה לשירות.