סטף (זאב) ורטהיימר, מתעשייני התעשייה הישראלית, חתן פרס ישראל, לשעבר חבר הכנסת ומקים מפעל "ישקר", הלך היום לעולמו בגיל 98. ורטהיימר נחשב לאחד מאנשי העסקים הבולטים בתולדות המדינה, ולדמות מרכזית בתרומתה של ישראל לתעשייה הביטחונית והאזרחית.
ורטהיימר נולד בשנת 1926 בעיר קיפנהיים שבגרמניה, ועלה לישראל עם משפחתו בשנת 1937 בעקבות עליית הנאצים לשלטון. הוא עזב את לימודיו בגיל 16, עבד בחנות למצלמות ולמד אופטיקה. במקביל התנדב לשירות בחיל האוויר הבריטי ובהמשך הצטרף לשורות הפלמ"ח. ב-1946 נעצר על ידי הבריטים ונכלא במשך ארבעה חודשים במסגרת אירועי "השבת השחורה".
לאחר שחרורו, החל לעסוק בפיתוח אמצעי לחימה במסגרת התעשייה הצבאית ושירת במלחמת העצמאות כקצין טכני. בתחילת שנות ה-50 עבד ברפא"ל, אך פוטר בשל היעדר תעודת מהנדס. בהמשך ייסד בחצר ביתו בנהריה את בית המלאכה שהפך למפעל "ישקר" – אחד מסיפורי ההצלחה הבולטים בתולדות התעשייה הישראלית.
עוד באתר:
במהלך השנים הרחיב את פעילותו התעשייתית גם לחו"ל, והקים בשנת 1962 מפעל בהולנד. לאחר מלחמת ששת הימים ייסד את מפעל "להבי ישקר" לייצור להבים למנועי סילון, ובמקביל פעל לקידום החינוך המקצועי בארץ.
בשנת 1977 נבחר לכנסת מטעם מפלגת ד"ש וכיהן כחבר בוועדת החוץ והביטחון וועדת הכלכלה. לאחר התפרקות המפלגה, היה ממקימי "התנועה לשינוי ויוזמה", ולאחר מכן עזב את הפוליטיקה ושב לעולם העסקים.
בשנות ה-80 יזם את הקמת היישובים תפן וכפר ורדים, והקים בהם גני תעשייה ששילבו בין תעשייה, חינוך וקהילה. בשנת 1991 זכה בפרס ישראל על תרומתו המיוחדת לחברה ולמדינה.
הישג שיא בקריירה העסקית שלו נרשם בשנת 2006, כאשר מכר 80% ממניות קבוצת "ישקר" לחברת ההשקעות של וורן באפט תמורת כ-4 מיליארד דולר – עסקה שנחשבת לאחת מהגדולות בתולדות המשק הישראלי. ב-2013 הושלמה רכישת יתרת המניות.
ורטהיימר המשיך לפעול עד לשנותיו האחרונות, ופרסם בשנת 2011 את ספרו האוטוביוגרפי "אדם מול מכונה". הונו הוערך בכ-4.4 מיליארד דולר עוד לפני מכירת ישקר. הוא הניח אחריו אישה, שלושה ילדים, נכדים ונינים. בנו איתן, שהיה שותף לעשייה, נפטר בשנת 2022.
