תמונה מטרידה: בזבוז מזון בשווי של 24.3 מיליארד שקלים

על רקע מלחמת חרבות ברזל, הדוח השנתי של לקט ישראל ו-BDO חושף תמונה מטרידה של בזבוז מזון בישראל. במהלך שנת 2023, אבדו 2.6 מיליון טונות מזון, בשווי של 24.3 מיליארד ₪. מדובר בעלייה אפקטיבית של 3% לעומת השנה הקודמת, כאשר אובדן המזון כיום הוא 1.3% מהתוצר הלאומי ומגיע ל-38% מכלל המזון המיוצר בישראל.

הדוח נערך על ידי BDO, בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות, ומתבסס על נתוני הלמ"ס. הדוח מציג ניתוח מקיף של השפעות מלחמת חרבות ברזל על אובדן מזון ועל הביטחון התזונתי בישראל. המלחמה הוסיפה נזק כלכלי של 1.6 מיליארד שקלים בתשעת חודשי המלחמה הראשונים (עד סוף יוני 2024), מתוכם כמיליארד שקלים בשל אובדן מזון ישיר, 200 מיליון שקלים מנזקים סביבתיים ו-370 מיליון שקלים מעלויות בריאות בשל הגידול באי הביטחון התזונתי.

בחקלאות הישראלית הייתה פגיעה של ממש מאחר ש-32% משטחי החקלאות בישראל נמצאים באזורי העימות בדרום ובצפון. הירידה החדה במספר העובדים הזרים, שהגיעה עד ל- 59% בחודשים הראשונים למלחמה, גרמה לאובדן של 228 אלף טונות תוצרת חקלאית. מדובר במזון שיכול היה להזין מאות אלפי משפחות בתקופה קריטית זו.

עוד באתר:

בלתי נתפס

אסון בין המצבות: הגיע לפקוד את קבר סבו ונהרג

אלי יעקובוביץ

תחיית המתים

ראש הישיבה שהיה בין חיים למוות חגג פורים עם תלמידיו

נתי קאליש

צפו בשיעור

למה הנשים קיבלו חג? הסוד שמאחורי החטא

הרב ברוך רוזנבלום

שידור מעורר תהיות

מסתורין בטהרן: למי יש עניין להקריא מספרים בפרסית?

אבי יעקב

מאחורי המספרים היבשים מסתתרת מציאות קשה – 1.5 מיליון ישראלים חיים כיום באי-ביטחון תזונתי, גידול מ-1.4 מיליון בשנת 2022. מספר זה צפוי לעלות בחדות בשל המצב הביטחוני והכלכלי המתמשך. ההשלכות ניכרות גם בהיבט הכלכלי – המשק משלם 5.5 מיליארד שקלים בשנה על הוצאות בריאות עודפות הקשורות לתזונה לקויה, עלייה מ-5.2 מיליארד שקלים בשנה הקודמת.

הנתונים מלמדים כי כמחצית מהמזון האבוד – 1.2 מיליון טונות בשווי 8.6 מיליארד שקלים – הוא מזון ראוי למאכל ובר הצלה. פוטנציאל ההצלה העיקרי נמצא בשלב הקמעונאות וההפצה (4.5 מיליארד ₪) ובשלב החקלאי (2.1 מיליארד ₪). הצלתו של מזון זה יכולה לתת מענה מלא ולסייע לביטחון התזונתי של כלל אזרחי המדינה והאוכלוסיות הנזקקות בפרט ולצמצם בתוך כך את הפערים החברתיים ההולכים ומעמיקים.

מֵעבר לפן החברתי, אובדן מזון גורם גם נזק סביבתי בהיקף של 4.1 מיליארד שקלים בשנה. סכום זה כולל 1.6 מיליארד שקלים באובדן משאבי טבע, 1.6 מיליארד שקלים בפליטות גזי חממה ומזהמי אוויר, ו-0.9 מיליארד שקלים בעלויות טיפול בפסולת מיותרת.

"המלחמה חשפה את השבריריות של מערכת המזון בישראל", אומר גידי כרוך, מנכ"ל לקט ישראל. "228 אלף טונות של תוצרת חקלאית הלכו לאבדון במהלך בחודשי הלחימה, בזמן שמשפחות רבות הצטרפו למעגל העוני. המשבר הנוכחי מדגיש בצורה ברורה את הצורך בשינוי מערכתי – איננו יכולים להמשיך ולהסתמך על גורמים חיצוניים כדוגמת ייבוא על מנת למזער את תופעת הרעב שהולך ומעמיק בישראל. מלחמת חרבות ברזל מספקת הזדמנות ברורה לבצע שינוי תפיסתי – שילוב הצלת מזון כחלק אינטגרלי מהחוסן הלאומי. הדוח מוכיח במספרים: השקעה של שקל בהצלת מזון מחזירה למשק פי עשרה ומְטיבה עם עשרות אלפים מאזרחי המדינה".

לדבריו, "בעלות של 1.2 מיליארד שקלים נוכל להציל מזון בשווי 4.3 מיליארד שקלים ולחסל את אי הביטחון התזונתי בישראל. זוהי לא רק החלטה כלכלית נכונה, אלא גם מוסרית. לאחר שנים של המלצות ושותפות יחד עם משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה בדוח אובדן המזון, הצעד המשמעותי שהמשרד להגנת הסביבה מקדם לגיבוש תוכנית לאומית יחסוך כסף רב לקופת המדינה לצד פעילויות אקטיביות שימנעו אובדן ובזבוז מזון ובאמצעותם יבטיחו את הביטחון התזונתי של אזרחי המדינה".

לנוכח הממצאים, הדוח מציע שני צעדים מרכזיים לפתרון: קביעת יעד לאומי לצמצום אובדן המזון והקמת צוות בין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להצלת מזון. התוכנית המוצעת תכלול מנגנונים להצלת מזון לטובת משפחות נזקקות, מתוך ליווי והכוונה תזונתית מקצועית.

רמי רוזן, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה אומר כי "צמצום אובדן ובזבוז מזון הוא אתגר סביבתי, חברתי וכלכלי מהמעלה הראשונה. המשרד להגנת הסביבה מוביל זה תקופה עבודת מטה בין-משרדית ראשונה מסוגה, יחד עם משרד החקלאות וביטחון המזון, לגיבוש תוכנית לאומית לצמצום התופעה. הדוח של לקט ישראל מחזק את הצורך הדחוף במהלך זה, ואנו פועלים להשלמתה של תוכנית פעולה הכוללת יעדים, מדדים וכלי מדיניות ישימים".

לדברי משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות: "בשגרה ובחירום, הנגשה של תזונה בריאה ואיכות התזונה משפיעים באופן משמעותי על בריאות הציבור. לאירועי מלחמת חרבות ברזל יש השפעות בתחומים רבים על בריאות הגוף והנפש. על פי הדוח הנוכחי, למלחמה השפעה גם על אי-ביטחון תזונתי. ההערכה היא שכ-1.5 מיליון ישראלים חיים כיום באי-ביטחון תזונתי, ושעלויות הבריאות המתלוות לכך עומדות על כ -370 מיליון ₪. אנו נדרשים לשתף פעולה לצורך הצלה והנגשה של מזון בריא ברוח המלצות התזונה הלאומית של משרד הבריאות, זאת על מנת להבטיח כי מזון בריא יהיה נגיש וזמין לכל משק בית".

חן הרצוג, כלכלן ראשי BDO ועורך הדוח הוסיף ואמר: "אובדן מזון של 24.3 מיליארד שקלים מהווה כחמישית מתקציב הביטחון המוגדל של ישראל. עלות אובדן המזון מתגלגלת לכיסו של הציבור ומגדילה את הנטל הכלכלי שגדל בעקבות המלחמה. הדוח מצביע על החשיבות של ביטחון תזונתי בשגרה ובחירום. הנזקים הבריאותיים כתוצאה מאי-ביטחון תזונתי הגיעו ל-5.5 מיליארד ₪, וזאת נוסף על נזק סביבתי של 4.1 מיליארד ₪. המלחמה מגדילה עלויות אלה כאשר גורמת לגידול באובדן תוצרת חקלאית במקביל לפגיעה בכוח הקנייה של מזון, בעיקר של אוכלוסיות מוחלשות, כתוצאה ממחירה הכלכלי של המלחמה.

"במסגרת מדיניות השיקום שלאחריה", מוסיף הרצוג, "יש לחזק את החוסן הכלכלי של החקלאות בישראל, להבטיח הקטנת היקף אובדן מזון בשגרה ובחירום, ולגבש מדיניות לאומית להצלת מזון. כל שקל המושקע בהצלת מזון מייצר תועלת משקית של 10.3 שקלים, ולכן מהווה השקעה לאומית כחלק ממאמצי חיזוק הכלכלה לאחר המלחמה".