"עכשיו בניקיונות של פסח, אם מצאתם בבוידעם תמונה ישנה מגיל 5-10 שאתם לא אוהבים להיזכר בה, הביאו אותה לתוכנית", כך הזמין הרב אריה אטינגר את מאזיניו לפני שידור תוכניתו "בית נאמן" ברדיו "קול חי".
הרב אטינגר שיתף כי גם הוא עבר תהליך דומה עם תמונה שלו בגיל 10, "תמונה שלא אהבתי ולא רציתי להתגעגע אליה, ובעקבות תהליך מדהים שעברתי – היום אני מאוד אוהב את אריה שם, אני מחבק ואוהב אותו."
בתוכנית עצמה, הנחה הרב אטינגר את המאזינים בתרגיל מרתק שמטרתו להתמודד עם זיכרונות וחוויות ילדות מורכבות. לאורך השידור, שוחח הרב עם שני מאזינים שחלקו את חוויותיהם האישיות, כשכל אחד מהם הציג תמונת ילדות וסיפר על הרגשות שהיא מעוררת בו.
עוד באתר:
"הרגשתי לא שווה, לא ראוי למשהו בכלל"
המאזין הראשון, שביקש להישאר בעילום שם, שיתף בכנות מפתיעה כיצד בילדותו, כבר מכיתה א', חווה תחושות של נחיתות. "הייתי ילד שתמיד חשבתי שאני אולי לא מספיק מוצלח", סיפר. "תמיד קינאתי בילדים אחרים שקראו להם לענות בכיתה או שהיו, לדעתי, יותר יפים."

בהמשך סיפר, שרק לאחר שהתחתן הוא החל להעריך את עצמו, ושם לב שהוא אפילו הרבה יותר מוצלח בפרמטרים מסוימים מאנשים אחרים בהם קינא לאורך השנים. לדבריו, במשך שנים רבות הדימוי העצמי שלו היה נמוך והוא לא חווה "תחושת שווי עצמי".
"האמת שאני לא הייתי מודע לזה עד אחרי שהתחתנתי", הודה המאזין, וציין שמעולם לא שיתף את הוריו בתחושות אלו.
"בתוך הריכוז בגן הרגשתי בדידות"
המאזינה השנייה שיתפה זיכרון שונה, אך לא פחות כואב. היא תיארה תמונה שלה מגן חובה, בגיל 5: "אני בריכוז עם כולם, ואני מרגישה סוג של בדידות. אני מסתכלת על התמונה ומרגישה בדידות. עם כולם, אבל בלי אף אחד."
המאזינה הסבירה כי התמונה מעוררת בה דחייה רבה, משום שלאורך כל חייה גם כשגדלה "ברחה מהנקודה של הבדידות". היא סיפרה שברבות השנים, הבעיה לא הייתה רק עצם הבדידות, אלא התחושה שהיא "עוד איזה אחת" ולא מישהי מיוחדת.

"הייתי רוצה לשמוע את המקום הזה של כמה אני חשובה, כמה אני לא עוד איזה אחת, כמה אני טובה", אמרה כשהתבקשה לדבר עם הוריה במסגרת התרגיל.
התרגיל: שיחה מחודשת עם ההורים
הרב אטינגר הנחה את המאזינים בתרגיל מקורי שכלל מספר שלבים:
להתבונן בתמונת הילדות ולזהות את הרגש המדויק שהיא מעוררת
לבקש ממישהו קרוב (בן/בת זוג) לשמש כדמות של אחד ההורים
לדמיין שיחה עם ההורים ולשתף אותם ברגשות שלא דוברו בזמן אמת
או לחילופין לכתוב מכתב להורים (גם אם אין כוונה למסור אותו)
"עצם התרגיל של לבוא ולדבר עם אבא ואמא זה דבר מיוחד ומדהים, וזה דבר שיכול לקדם", הסביר הרב אטינגר. "אפילו לאחר המוות, כשאבא שלי כבר נפטר, פתאום אתה מגלה שאתה יכול לדבר איתם על עוד ועוד דברים, זה מדהים."
הרב אטינגר הוסיף כי "הרבה פעמים, פתאום אנחנו מגלים שאם חשבנו שאי אפשר לדבר דברים מסוימים עם אבא ואמא, בסופו של דבר מגלים שכן אפשר."
האזינו לתהליכים המלאים, מתוך התוכנית 'בית נאמן' בהגשת הרב אריה אטינגר: