הממשלה הגישה היום (ראשון) את תגובתה לעתירות שהוגשו לבג"ץ בנוגע לפיטוריו של ראש השב"כ, רונן בר. בתגובה נטען כי מדובר במהלך שהוא "לא מנהל תקין – היפוך סדרי שלטון", וכי אין זה מתקבל על הדעת לכפות על הממשלה את המשך כהונתו של ראש השירות בניגוד לרצונה. הממשלה הדגישה כי מהלך כזה אינו עולה בקנה אחד עם סמכויותיה במדינה דמוקרטית.
עוד נכתב בתגובה כי "כל יום או לילה במצב זה עלולים לפגוע בביטחון המדינה בצורה בלתי הפיכה". על פי עמדת המדינה, לאור אובדן האמון בין הממשלה לבין בר, "נסתם הגולל על המשך כהונתו", ולכן אין מנוס מהפסקת תפקידו. הטענה המרכזית היא כי מערכת הביטחון לא יכולה לתפקד כראוי כשאין אמון בין הדרג המדיני לראש השירות.
התגובה מתייחסת גם למכתבו של ראש השב"כ, שנשלח לאחר שנודע לו על הדחתו. בממשלה טענו כי "ראש שב"כ, בניגוד לעקרונות יסוד של משטר דמוקרטי, בחר להטיח ביקורת בדרג הנבחר ולהיוותר פורמלית כפוף למרותם, שאותה בפועל, איננו מקבל". מדובר, לטענת הממשלה, בהתנהלות שאינה הולמת את מהות השירות הציבורי ובפרט את תפקיד ראש שירות ביטחון.
עוד באתר:
מכתבו של בר, שנשלח לבג"ץ בסוף השבוע ופורסם בציבור, עורר סערה רבה. בהודעה שצורפה לעמדת היועצת המשפטית לממשלה נכתב כי הדחתו עלולה להפוך את שירות הביטחון הכללי ל"משטרה חשאית". מדובר באזהרה חריפה על ההשלכות האפשריות של הדחתו באופן ובמועד הנוכחיים.
במכתבו טען בר כי "המשמעות של קידום הליכי הפסקת כהונה תוך קיום חקירות פליליות בעניין מקורבי ראש הממשלה, בלא הליך תקין, משמעה העברת מסר ברור לכל שדרת הפיקוד בשירות הביטחון הכללי – כי אם יסור חינם בעיני הדרג המדיני, פיטוריהם יהיו מיד על הפרק". בנוסף, העלה טענה כי ראש הממשלה נתניהו פנה לקבלת חוות דעת משפטית שנועדה למנוע ממנו להעיד באופן חופשי במשפטו.
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, הביעה התנגדות להחלטת הפיטורים. היא טענה כי ההחלטה נגועה בפגם מהותי, לאור החקירות המתנהלות נגד מקורבי נתניהו, וקראה לבג"ץ לבטל את החלטת הממשלה בדבר הדחתו של בר. לדבריה, קיים חשש ממשי כי שיקולים זרים הם שעמדו מאחורי המהלך.
