כל אדם חרדי, מכלל הקהילות והזרמים, שכף רגלו דרכה בעיר הדרומית אשדוד יודע: ה"שטיבלאך" בן 30 השנים ברובע ז' הוא ליבה הפועם של העיר. שם הכל מתחיל ושם הכל נגמר. את ערב פסח, חול המועד, נענוע לולב בסוכות, ומנחה-מעריב בחנוכה – אי אפשר לעבור מבלי להיכנס לשטיבלאך "קהל חסידים", המכונה בפי כל – "השטיבלאך".
האמת, מתחת לרצפות השטיבל (שהוחלפו לא מזמן), הפוליטיקה גועשת. אך כיון שאיננו מן הנייעסנים והולכי הרכיל, וביותר מפאת שמטרת הפרויקט הזה אינו הצדקת אי מי מהצדדים, נסקור את המקום כמו מתפללים פשוטים, זה בדיוק מה שאנחנו. אך אל דאגה. כשתגיעו לא תרגישו מאומה. כנסו, חפשו מקום להניח את תפיליכם והצטרפו לאחד ממנייני התפילה. באם יתמזל מזלכם, אולי אפילו תמצאו מקום לשבת.
מיד בכניסה תרגישו את האווירה המיוחדת בדיוק כמו שכל שטיבל ראוי לשמו צריך לתת. שער הכניסה כמעט וכורע תחת נטל המודעות והפרסומים למחזור משכנתה, מכירת ביצים שכונתית, שטיפת רכבים לפסח והלוואה בתנאים נוחים שלא היו מאז מכירת מערת המכפלה לאברהם אבינו.
עוד באתר:
האוכלוסייה במקום – הכי מגוונת שתמצאו. חסידים מכלל החסידויות, ספרדים על כלל זרמיהם, וליטאים – צו"לים ומודרנים כאחד. ולא רק חרדים: גם דתיים לאומיים, מסורתיים ומתקרבים שמוציאים את הכיפה מהכיס מרגישים כאן בנוח. לטענה שהספרדים מרגישים כאן יותר בנוח מהחסידים, יש כנראה סיבה. בקיר עליו מוטמעים שמות נדיבי העם המחזיקים את המקום מתנוססים בעיקר שמות משפחה ספרדיים, את העליות היקרות הם קונים, ובכל אזכרה, הילולה וכדו' הם משתדלים לשלשל לכיס אחד הגבאים איזה שטר או שניים. מגיע להם להרגיש בנוח, לא ככה?!
מה יקרה אם ספרדי ייגש לעמוד?
חשוב לציין עוד בהתחלה: למרות שהשטיבלאך שייך רשמית לחסידות 'שומרי אמונים', אין שום תקנה שתחריג מגלחי זקן, אוכלי קטניות, מזרוחניקים או בעלי תשובה.
בשונה מבתי כנסת רבים בהם לפי התקנות רק מי שהורתו ולידתו של סביו היו בארצות אשכנז יכול לגשת לעמוד, כאן אין לזה אזכור. גם בני עדות המזרח יכולים לגשת כשליחי ציבור, בנוסח אליו הם רגילים, כן, גם בלי כובע וחליפה. לצד סידורי התפילה בנוסח אשכנז וספרד יש מספר מדפים מכובד מאוד של סידורים בנוסח עדות המזרח.
קפה, שירותים, מזגן, מקווה ומקווה כלים
אם בניתם על קפה רותח בכוס חד פעמית כפולה עם מעט חלב, צר לנו לאכזב אתכם, בשטיבלאך אין עמדת קפה. מים לשתייה תמצאו באחת המבואות ב'קוּלר' שלא ידוע אם הוא באמת עובד. (בדירוג מ1 עד 10, לצערנו הדירוג הוא 0)
המקום בכללותו עבר שיפוץ בשנים האחרונות, במהלכו שופצו גם חדרי השירותים. הקרמיקה היחסית חדשנית לא בהכרח מעידה על נקיות המקום. בלשון המעטה נאמר כי עדיף להימנע מלהתפלל בסמיכות לאזור הנוחיות. (דירוג 4)
כיוון שאינני מלקוחותיו של המקווה בשטיבלאך איני יודע לציין את הסטריליות וטיפוח המקום, אך מהצצה קצרה למקווה הכלים – המצב לא משהו. יודעי דבר מספרים כי גם המקווה לא מהמשופרים ביותר.
מנייני תפילה, עומס וקצב התפילה
תפילת שחרית תוכלו למצוא החל מהנץ החמה ועד לשעות הצהריים המוקדמות, כל יהודי שחפץ להתפלל ומצליח לאגד סביבו מניין – רשאי להתפלל בציבור. תפילת מנחה גם היא מתחילה בזמן המותר, עד בערך חצי שעה לאחר השקיעה. ערבית – מצאת הכוכבים ועד חצות לכל הפחות, בימי בין הזמנים וערבי חגים – עד השעות הקטנות של הלילה. (דירוג 10)
אולי זה יישמע מוזר, אך בשטיבלאך יש בסך הכל ארבעה חדרי תפילה רשמיים. אך כל אחד מהם עמוס לעייפה בזמנים מובחרים: בוקר – 8 עד 10:30. אחר הצהריים – מארבעים דקות לפני השקיעה ושעה לאחריה. בזמני העומס תוכלו למצוא גם בין החדרים.
קצב התפילה בדרך כלל מהיר (לא מדי) אלא אם כן "נפלתם" על חזן שקבע לעצמו יום כיפור קטן באמצע אייר. המניינים זורמים אחד אחרי השני. כשבחדר התפילה המרכזי אוחזים בקדיש אחד לפני האחרון, הגבאי מכריז בכניסה "שחריס' חדש בגדול". (דירוג 10)
חניה יש?
בגדול החניות בסמוך לשטיבלאך הם על בסיס מקום פנוי, ושייכות לכלל באי רחוב הורקנוס בו שוכן השטיבלאך. אם תבואו ב9 בבוקר למשל, תצטרכו להאזר בסבלנות ואולי תמצאו אחרי כמה דקות. אם לא, יש בניינים סמוכים שבחלקם אין שער כניסה לחניה… (דירוג 6)
זמנים מיוחדים
אז כפי שאמרנו בהתחלה, כמעט בלתי אפשרי לעבור חגים, בין הזמנים, או כל זמן בו היהדות מציינת משהו, מבלי להגיע לשטיבלאך.
שכחתם את הגארט'ל והשקיעה כבר פה? דאגו לכם לעמדה עם גארטלעך, רק תתפללו. גם מי שטרם החליט על חבישת כיפה וחשקה נפשו להתפלל – ייגש לעמדה המיועדת וייקח כיפה. רק אל תשכחו להחזיר למקום, יש עוד אנשים.
אז אם אתם באזור וצריכים שחרית, מנחה או מעריב – תקפצו. רח' רבי אליעזר בן הורקנוס 7 אשדוד.
