הרב גד קבלן, אחיינו של מרן הגר"מ מאזוז זצ"ל, התראיין לאבי מימרן במשדר מיוחד ברדיו 'קול חי' לקראת מסע הלוויה של ראש הישיבה. ברגש עמוק תיאר את השפעתו העצומה של הרב על חייו: "נולדתי, אני בסביבות גיל 40-41, אני לא מכיר משהו אחר. הדמות הכי משפיעה ודומיננטית בחיים שלנו, הפרטיים והכלליים, הלימודיים והתורניים." הוא הודה כי "המוח לא תופס את גודל האבדה", והביע קושי לעכל את הפטירה.
קבלן סיפר על רגעיו האחרונים לצד הרב: "הרגליים שלי לקחו אותי, הלכתי לשם ברגל בהרגשת מועקה. כשהגעתי, החתן שלו, הרב מיכאל, אמר לי, 'לפני חצי שעה הרב עזב את העולם בחיוך'. ראינו פנים שלוות, אדם שנרגע ממרוץ של ייסורים." הוא הדגיש את גדלותו הרב-תחומית של הרב: "גדול הדור בתורה, בתפילה, ביראה, בענווה, באמונה, בקדושה, בחסידות, בדקדוק, בכל השבע חוכמות." כדוגמה לשקדנותו, סיפר כיצד הרב למד רמב"ם לאור הירח בתוניס תוך ליווי הרבנית לכביסה: "סיים את כל הרמב"ם במשך תקופה לאור הירח באישון לילה."
הרב מאזוז התבלט גם בעוצמת תפילותיו ובייסוריו. קבלן ציטט משפט מרטיט מדברי הרב: "אני עניתי הפרש בין תפילת מנחה לתפילת נעילה. תפילת מנחה שלי ביום חול זו אותה הרגשה, אותו רגש, אותה קרבת אלוקים." על ייסוריו אמר: "לא היה חולי, כאב או צער בעולם שפסח עליו," אך הדגיש כי התורה החייתה אותו: "היה לומד, שוכח מהכאבים, כאילו קיבל משככי כאבים. בשיעור הוא הפך לאדם אחר, וכשסיים, אנחה ענקית פרצה מגרונו."
עוד באתר:
לקראת סיום, קבלן הבהיר כי דבריו אינם הספד: "זה לא הספד, מי אנחנו שיכולים להספיד? זה קצה-קצהו של בבואה." הוא תיאר את ענוותו ואהבת ישראל של הרב, שמעולם לא שכח טובה ודאג להחזיר לכל אדם, ואת מסירותו למרות ייסוריו: "היה לו את כל התירוצים לנוח, אבל הוא החמיר על עצמו במנהגי חסידות." קבלן סיים בקריאה להתחזקות: "הדור יתום. התורה הייתה מחיה אותו יותר מבלון חמצן. חזק את שבר עמו ישראל."
האזינו לדברים המלאים ב'קול חי':
