ההדחה תתבצע?

קרב התצהירים הדרמטי: כך צפוי בג"ץ לנהוג

בניגוד להערכות לפיהן בג"ץ יפנה ישירות להכרעה בסוגיה, נראה כי בית המשפט עשוי לבחור באחת משתי דרכים

אבי יעקב

כ"ט בניסן תשפ"ה, 27/04/25 17:58 עודכן: 22:08

א+

א-

ראש השב"כ היוצא רונן בר | Avshalom Sassoni/Flash90

לאחר חילופי התצהירים החריפים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לראש השב"כ רונן בר, חוזר תיק הדחת בר לפתחם של שופטי בג"ץ. על פי הערכות שפורסמו היום (ראשון) ב'כאן 11', בג"ץ צפוי להתמקד באופן ביצוע ההדחה, ולא יכריע בשלב זה בקרב הגרסאות והסתירות בין התצהירים.

בניגוד להערכות של גורמים המעורבים בתיק, שסברו כי בג"ץ יפנה ישירות להכרעה בסוגיה, נראה כי בית המשפט עשוי לבחור באחת משתי דרכים: הכרעה מיידית או קביעת דיון נוסף בנושא. במוקד ההכרעה תעמוד השאלה אם הדחת ראש השב"כ הייתה צריכה לעבור את אישורה של ועדת גרוניס, הוועדה המיוחדת העוסקת במינויי בכירים במערכת הביטחון.

האפשרות שבג"ץ יורה כי ועדת גרוניס תבחן את ההליך מתחזקת, במיוחד לאחר שנתניהו, בתפקידו כראש ממשלה, התיר לעצמו לפרסם קטעים נבחרים מתוך תרשומות ופרוטוקולים – מידע שלא היה זמין לממשלה או לראש השב"כ בעת קבלת ההחלטות.

בתצהיר שהגיש היום נתניהו לבג"ץ, האשים את בר בשקרים בנוגע לאירועי 7 באוקטובר: "הטענה של רונן בר על כך שהתריע מפני מלחמה והעיר את כל המערכת, היא שקרית. הוא לא העיר את ראש הממשלה, לא את שר הביטחון, לא את כיתות הכוננות והרבש"צים בקיבוצים ולא הורה על פינוי וסגירת מסיבת הנובה", כתב נתניהו.

מנגד, בתצהירו של בר לבג"ץ, אותו הגיש ביום שני האחרון, טען ראש השב"כ כי הסיבות לפיטוריו "אינם ברובד המקצועי, אלא בציפייה לנאמנות אישית מצדי לראש הממשלה". בנוסף, בר האשים כי הארגון בראשותו התבקש לפעול נגד פעילי מחאה נגד הממשלה.

המתח בין ראש הממשלה לראש השב"כ הגיע לשיאו בשבועות האחרונים, כשכל צד מאשים את השני בשקרים ובמניפולציות. החלטת בג"ץ בסוגיה עשויה להשפיע לא רק על עתידו של בר בתפקיד, אלא גם על היחסים העתידיים בין הדרג המדיני לבין ראשי מערכות הביטחון והמודיעין בישראל.

מומחים משפטיים מעריכים כי אם יוחלט להעביר את הבחינה לוועדת גרוניס, התהליך עשוי להימשך שבועות ארוכים, במהלכם יישאר בר בתפקידו. מצב זה עלול להחריף עוד יותר את המתיחות בין לשכת ראש הממשלה לבין השב"כ, בתקופה רגישה זו של המלחמה המתמשכת.

תגובות