היחידה הארצית למניעת זיהומים במשרד הבריאות פרסמה את הדוח השנתי שלה, המפרט את שיעורי הזיהומים מחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה בבתי החולים בישראל. בין בתי החולים הגדולים, אסף הרופא-שמיר ורמב"ם נמצאו כבעלי שיעור הזיהומים הגבוה ביותר, בעוד שבסורוקה ובאיכילוב נרשמו שיעורי הזיהומים הנמוכים ביותר. הדוח בדק חיידקים כמו קלבסיאלה פנאומוניה, אי קולי, פסאודומונס, MRSA ו-VRE, תוך שילוב מדד של זיהומי דם (בקטרמיה) הנגרמים מחיידקים עמידים, שעלולים לגרום לתמותה של כ-50% מהחולים.
בקרב בתי החולים הבינוניים, וולפסון, המרכז הרפואי לגליל וקפלן דורגו כבעלי שיעור הזיהומים הגבוה ביותר מחיידקים עמידים, בעוד שכרמל ומאיר התבלטו בשיעור הזיהומים הנמוך ביותר. בין בתי החולים הקטנים, בית חולים השרון הוביל עם שיעור זיהומים גבוה במיוחד של 50.9 מקרים ל-100 אלף ימי אשפוז, ואחריו מעייני הישועה, בעוד שבמרכז רפואי צפון ואסותא אשדוד נרשמו שיעורי הזיהומים הנמוכים ביותר. בית החולים שערי צדק בירושלים הראה שיפור משמעותי לעומת שנים קודמות, בעוד שבית החולים שיבא לא העביר נתונים לדוח.
בשנת 2024 דווחו 3,945 מקרי בקטרמיה במחלקות הפנימיות, מתוכם 1,300 נגרמו מחיידקי התראה עמידים, וכ-37% מהמקרים (1,496) התרחשו במהלך האשפוז. בקטרמיה נרכשת במהלך אשפוז נחשבת לסיבוך חמור, המוביל לתמותה של כ-40% מהחולים ואובדן ממוצע של 10 שנות חיים. ההערכה היא שכ-12,000 מקרי בקטרמיה מתרחשים מדי שנה במערכת הבריאות, וגורמים לכ-4,000 מקרי מוות – מה שהופך זאת לאחת מסיבות המוות המובילות בישראל, לצד סרטן ומחלות לב.
עוד באתר:
מבקר המדינה כבר הזהיר ב-2013 כי בין 4,000 ל-6,000 איש מתים מדי שנה בישראל מזיהומים נרכשים בבתי חולים, וכי ניתן למנוע רבע עד שלושה רבעים מהמקרים באמצעות הקפדה על נהלים כמו שטיפת ידיים ושמירה על מרווח בין מיטות.
כ-5% מהמאושפזים נפגעים מזיהומים נרכשים במערכת הבריאות, אך פעילות המרכז הארצי למניעת זיהומים מצילה כ-1,500 חיים בשנה, עם פוטנציאל למניעה רחבה יותר. גורם בכיר בתחום מניעת הזיהומים התייחס למצב ואמר כי "שנת 2024 הייתה שנת מלחמה שהשפיעה על בתי החולים, חלקם פעלו מתחת לאדמה, ותנאי צפיפות תרמו לעלייה בזיהומים." הוא הוסיף: "בחיידק אצינטובקטר נרשמה ירידה של כ-50% מאז 2011, אך בחיידק CPE נרשמה עלייה לאחר שנים של ירידה, כנראה בשל זנים חדשים והתרופפות במניעה."
