הקדוש ברוך הוא סולח ביום כיפור בזכות היולדת

מדוע ולמה התורה מצווה ימי טומאה באירוע משמח כמו לידה, ומה פעולת הלידה יוצרת בעולמות הרוחניים.

איך הקדוש ברוך הוא מתמלא ברחמים מדי שנה בשנה ומוחל וסולח שוב ושוב ושוב למרות שהאדם חוזר כשה לאחר מכן עם חטאים ועוונות?

צער היולדת קשה מנשוא עד כדי שהיא נשבעת שלא לשאת ברחמה הריון נוסף ולסבול שוב את צער הילדה.

אך יחד עם כל הכאב הצער והסבל היולדת נושאת את העובר ברחמה וחוזרת לחדר לידה ושוב מצטערת חוזרת בה ונשבעת שלא תיילד ושוב יולדת.

מסיבה זו הקדוש ברוך הוא סולח ומוחל מדי שנה בשנה ביום כיפור בזכות היולדת:

הגם שהאדם חוטא אבל מגיע בכל שנה ביום הכיפורים לבקש סליחה ה' יתברך וסלח ומוחל שכן גם היולדת יולדת למרות שאמרה שלא תיילד וכך גם ה' יתברך מוחל למרות שבשנה שעברה המחילה הייתה בגלל תשובת האדם שלא יעשה זאת שוב.

זאת הסיבה שיש ימי טומאה ייחודים לאחר כל לידה: הרחמים מה'רחם' היולדת מולידים רחמים לעולם עד כדי כך שהצד הרע והטומאה איננו יכול להישאר אדיש ולכן הצד שנגד צץ ומבצבץ בשיא כוחו ומרצו, ועל כן יש לקצוב ולתת חלום זמן לטומאה.

יתירה מכך: צער הלידה מכפר על עוון חטא אדם הראשון ששם קוללה האשה 'בעצב תלדי בנים'

לכן על היולדת להביא שתי קורבנות האחד קרבן עולה על השבועה והשני חטאת על תיקון חטא אדם הראשון.

הלשון של 'רחם' מלשון רחמים כשם הלידה היא יצירת בריאה יש מאין כך גם מידת הרחמים של הקב"ה, רחמים חדשים יש מאין.

ועוד משהו: הלידה ביהדות היא בעלת משמעות מיוחדת וייחודית שבה הסיפור האישי של היולדת ובני ביתה מתערים ומתמזגים בהטבעת החותם בשרשרת דורות האומה וזאת הזדמנות להתחבר לרגעים קדושים ונעלים.

לסיום: גם ברגעים קדושים ונעלים יש לשמור על הטהרה ולדעת שהצד השני עומד כנגד.