מפסיקים לשתוק

"דווקא ביום כיפור, זה הזמן לדבר על עבירות ותאוות?"

הרב ג'ייקובסון יוצא בקריאה נוקבת ומטלטלת: "בשם הקדושה נעשים מעשים חמורים וחייבים להפסיק לשתוק; אנחנו כמו הגויים? היהדות היא לא רק בעבודה ביום כיפור, אלא איך אנחנו מטפלים במעשים חמורים"

הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון

ט' באייר תשפ"ה, 07/05/25 13:12 עודכן: 14:33

א+

א-

בפתח תוכנית 'מבט לחיים' ב'קול חי', שיתף הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון את המאזינים בדברים עמוקים ומטלטלים מדברי הרבי מליובאוויטש בהתוועדות ממוצאי שבת, פרשת אחרי מות, תשל"ח. הדברים עסקו במשמעות קריאת התורה בתפילת מנחה ביום הכיפורים, העוסקת באיסורי עריות, ובמסר הרלוונטי לחיי היומיום ולחובת הקהילה להתמודד עם אתגרים מוסריים.

"הרבי שאל שאלה מאוד גדולה ומעניינת," פתח הרב ג'ייקובסון, "ביום הכיפורים, בעיצומה של תפילת מנחה, מהי קריאת התורה? החצי השני של פרשת אחרי מות, פרשת עריות: 'כמעשה ארץ מצרים וכמעשה ארץ כנען, כל התאוות שעשו שם – אל תעשו.' הוא נותן את הרשימה הארוכה של יחסי עריות שהם בכרת וכל הדברים האסורים בתחום זה. ושאל הרבי: אני לא מבין. יושב יהודי בבית הכנסת, כתוב בפוסקים שביום הכיפורים אנחנו דומים כמלאכים. יושב בטלית ובקיטל, בלי אכילה ושתייה ורחיצה ושיכה, כבר קרוב ל-24 שעות, עוד מעט תפנה השמש, תבוא תפילת נעילה. הוא הרי לאחר כפרה ומחילה, יום של התעוררות שאפילו הקלים שבקלים דומים כמלאכים, פרושים מכל התאוות ומכל הניסיונות של עולם הזה, לפחות יום אחד, קודש הקדשים. בקריאת התורה של שחרית מדברים על עבודת יום הכיפורים, 'אחרי מות שני בני אהרן, אל יבוא בכל עת אל הקודש, ביום הזה יכפר עליכם.' אבל דווקא במנחה, בזמן כזה, צריך לדבר על מעשים לא מוסריים, מעשי בהמה, כפי שרש"י כותב שמעשיהם היו מקולקלים מכל האומות?".

הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון | צילום: קול חי

הרב המשיך והביא את דברי הרבי, שהתרגש עד דמעות: "הרבי התחיל לבכות ואמר ביידיש: 'גוואלד, גוואלד.' הוא אמר: באמת זה מוזר שבאותה פרשה שמדובר בעבודת יום כיפור, מדובר גם על עריות. אבל ביהדות, השם של כל דבר זה הצינור לחיות האלוקית שלו. מה המסר בשם הפרשה 'אחרי'? יש פה מסר מעמיק, רלוונטי ועוצמתי. תמיד, אפילו כשאתה בשיא הטהרה, בשיא הקדושה, בשיא השלמות הרוחנית, אתה צריך לשאול את עצמך: אחרי? מה יהיה לאחר מכן? כשאתה יורד מהפסגה, כשאתה נתקל בנסיבות אחרות לגמרי, מה יישאר?".

הרב ג'ייקובסון הרחיב על המסר: "יושב יהודי במנחה ביום הכיפורים, במצב הכי נעלה ורוחני, ממש דומה למלאכים. ודווקא עכשיו מדברים איתו על איסורים שלכאורה הם נמוכים. מי חושב על זה ביום כיפור? הרבי אומר: דווקא עכשיו צריך לחשוב על 'אחרי'. מחר כבר לא יהיה יום כיפור, בעוד חודש, בעוד חודשיים. איך אדע שזה יום כיפור אמיתי? כשזה יכול להשפיע עליי במקומות אחרים לגמרי, לדעת את החולשות האנושיות, שאין אפוטרופוס לעריות. דווקא ברגעי קדושה, זה אמיתי רק אם אני יכול להגיד לעצמי שכשאני מתמודד מול דברים גשמיים וחומריים, יש לי את העוז להישאר דבוק לבורא העולם, לעשות את הדבר הנכון".

בהמשך, הרב קשר את הדברים לאתגרים בקהילה: "לפעמים, בתור קהילה, אנחנו מתביישים לדבר על עניינים כאלה. רוצים לדבר על דברים טהורים, קדושים, ובמשך שנים לא העזנו לדבר על הקליפות, על התעללות, על זוועות בתחום הזה, כי זה 'בושה'. יהודים דתיים, חרדים, לא מדברים כך. אנחנו מדברים על תורה, מצוות, יראת שמיים, על גמרא, חסידות, מוסר. 'מה, אנחנו כמו הגויים? כמעשה ארץ מצרים וכמעשה ארץ כנען? פה זה ירושלים, בני ברק, קריית ספר, צפת, קהילות קדושות!'".

הרב העלה זעקה על המציאות הכואבת: "ופתאום נחשף לנו חלום בלהות, שבשם הקדושה הזו, כמה מהילדים והילדות הכי יקרים שלנו, קדושים שלנו, סבלו כל כך הרבה, בגלל שלא הייתה לנו הידיעה או האומץ למחות, לחשוף. נתנו לדברים כאלה לקרות בלי לזעוק מרה זעקה גדולה, כפי שעושים בעגל ערופה על חלל אחד. אנחנו צריכים לזכור שהיהדות האמיתית היא לא רק בעבודה בשמיים ביום כיפור, אלא איך אנחנו מטפלים במעשים חמורים, כשאנחנו מחנכים את עצמנו לדעת שאין בן אדם בלי יצר הרע. חס וחלילה לתת מוגנות למזיקים, ולהיות פתוחים לקורבנות, להקשיב להם, להאמין להם, ולעשות הכל כדי למגר תופעות כאלה לגמרי, בהחלט עצום ואבסולוטי", סיים הרב ג'ייקובסון.

האזינו לדברים הנוקבים בפתח תוכנית 'מבט לחיים' בהגשת הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון ב'קול חי':

תגובות