עד מתי צריך להחזיק חפץ שמצאתם?

מה עושים עם אבידה שנשכחה ברכבת, לא נדרשה במשך חודשים – ולבסוף מועברת לעמותה? האם זה תואם את דרישות ההלכה? צבי טסלר שוחח על כך עם הרב שלמה אישון, ראש מכון כתר לכלכלה על פי התורה.

"ראיינו כאן בחור מרכבת ישראל," סיפר טסלר בפתח השיחה, "והוא הסביר שבתוך מבצע השבת אבידה, האבידות נשמרות אצלם במשך ארבעה חודשים. רק מי שיכול לזהות אותן לפי סימנים מקבל אותן, ואם לא באים לקחת – הם מעבירים אותן לעמותות שמחלקות לנצרכים, לחיילים וכדו'. אז שאלתי את עצמי – האם זה באמת מותר מבחינה הלכתית?".

הרב שלמה אישון, מראשי העוסקים בשאלות כלכלה והלכה, חילק את השאלה לשניים: האחד – אדם פרטי שמצא אבידה, והשני – תאגיד כמו רכבת ישראל.

עוד באתר:

חוזר ומצפצף

נתפס נוהג בפסילה בפעם הרביעית בחייו ונעצר

אבי יעקב

עלילה היסטורית מרתקת

שברי חרס ומצבות: הילדה שירדה לעומק מערת המכפלה

פנחס בן זיו

סיכון של ממש

השוטרים היו המומים: המשאית נסעה ללא גלגל

אבי יעקב

הלוויתו היום

הרב סלומון התמוטט בכביש 1 ונפטר בבית החולים

אלי יעקובוביץ

"אם מדובר באדם פרטי שמצא אבידה שיש בה סימנים – הרי שיש חיוב לשמור אותה. אין כאן 'ייאוש', ולכן ההלכה קובעת שעליו להחזיק בה – לעיתים אפילו 'עד שיבוא אליהו'", הסביר הרב אישון. "אבל במקרים רבים, שמירה ממושכת דווקא מזיקה לבעל האבידה – כי החפץ מתבלה, יוצא מהאופנה או נעשה חסר ערך".

הפתרון, לדבריו: "אם אחרי כמה חודשים בעל האבידה לא בא, יכול המוצא לרשום לעצמו את תיאור האבידה, לצלמה, להעריך את שוויה, ולתעד זאת בכתב. כך, אם יתברר בעתיד מיהו הבעלים – ישלם לו את השווי המוערך של האבידה בזמן שהיא נמסרה או נעשה בה שימוש."

ומה הדין לגבי תאגידים כמו רכבת ישראל? כאן, ההלכה משנה כיוון. הרב אישון הסביר: "כאשר אדם עולה לרכבת או אוטובוס, הוא בעצם מקבל על עצמו את תנאי השירות של החברה – גם אם אין שלט ברור. ולכן, אם בין התנאים נכתב שבעלים שלא בא לאסוף את האבידה תוך ארבעה חודשים מוותר על זכותו – זה מחייב מבחינה הלכתית."

הוא הוסיף: "זה כמו בבתי כנסת או מקוואות, שתלוי שלט שמודיע: 'חפצים שנשכחו יישמרו עד מוצאי שבת, ואחר כך יופקרו'. ברגע שאדם נכנס למקום הזה, הוא מקבל את התנאי הזה."

טסלר שיתף באנקדוטה משעשעת: "הבוקר ראיתי הודעה במקווה: מישהו כתב שהוא השאיר שקית כדי לאסוף אותה אחרי שבת, ומישהו כנראה חשב שזה הפקר ולקח. אז הוא כותב: 'זה לא הפקר – תחזירו לי!'".

הרב אישון הגיב: "ברור שראוי לפנים משורת הדין להחזיר, אבל באמת – אם זה מקום שמפורסם שמאבדים בו הופכים להפקר אחרי זמן, אין לו זכות להשאיר שם סתם כך חפצים."

ומה עם מי שמוצא אבידה בתוך הרכבת? כאן העלה הרב סוגיה נוספת: "האם מותר למסור את האבידה למחלקת האבדות של הרכבת? מצד אחד, על פי ההלכה יש חובה להחזיר אבידה ולא להתעלם ממנה. מצד שני, סביר להניח שמסירתה למחלקת האבדות היא דווקא הדרך הטובה ביותר להחזירה לבעליה – יותר מאשר לשמור אותה אצלך."

המסקנה, לדבריו, ברורה: "מאחר שאדם שנוסע ברכבת מקבל על עצמו את תקנון השירות, הרי שגם מי שמצא אבידה – רשאי ואפילו עדיף שימסור אותה למחלקת האבדות. שם, יש סיכוי גבוה יותר שהאבידה תגיע חזרה לבעליה."

לסיום, חתם טסלר: "אולי הצלחנו לעורר היום את מצוות השבת אבדה, שהרי גם היא – כמו רבות מפרשת השבוע – תלויה בין אדם לחברו, ובאה מתוך 'ואהבת לרעך כמוך'."

האזינו לשיחה המלאה עם הרב שלמה אישון ב'המוקד הציבורי' ב'קול חי':