א', תושב כפר סבא (49), שעבד כבלדר כספים בחברת הברינקס, נפגע קשות בגבו לאחר שקפץ מרכב משוריין גבוה במהלך עבודתו. אך למרות שהושבת לחלוטין מעבודתו, וחרף העובדה שהאירוע הוכר כתאונת עבודה, וועדה רפואית במוסד לביטוח לאומי (המל"ל) קבעה לו 0% נכות, בטענה שלא קיים כל קשר בין מצבו הרפואי לבין התאונה אותה עבר. על כך ערער עו"ד עידו פן, שנשכר על ידי א' – ערעור שבסופו של יום התקבל והפך את ההחלטה המפלה של הוועדה הרפואית במל"ל על פיה.
האירוע התרחש באוגוסט 2021 בשעות אחר הצהריים, כאשר א' הגיע לרחוב סוקולוב ברמת השרון כחלק מתפקידו להעברת כספים ללקוחות. בירידה מהרכב הגבוה הוא נחת בצורה לא נכונה על הכביש, וחש מיד בכאבים עזים בגב התחתון וברגלו השמאלית.
מיד לאחר האירוע, הוא הובהל לבדיקות רפואיות אשר העלו כי הוא סובל מפגיעה עצבית משמעותית בעמוד השדרה המותני, אשר חייבה אותו לעבור ניתוח מורכב לקיבוע עמוד השדרה.
עוד באתר:
בשלב זה פנה א' לעו"ד פן, על מנת שידאג למימוש זכויותיו הרפואיות. עו"ד פן פנה למל"ל בבקשה להכיר באירוע כתאונת עבודה, ובקשתו התקבלה.
חרף הכרה זו, התכנסה ועדה רפואית מדרג ראשון וקבעה במפתיע כי א' אינו סובל כלל מנכות עקב עבודתו (שיעור נכות 0%) וזאת משום שאין כל קשר בין התאונה עליה דיווח לבין מצבו הרפואי. על קביעה זו הגיש עו"ד פן ערר, אשר נדון בפני וועדת ערר במל"ל.
בערר טען עו"ד פן כי לוועדה הרפואית מדרג ראשון אין כלל סמכות לבטל את ההכרה שכבר נקבעה על ידי פקיד התביעות בביטוח הלאומי, וזאת בהתאם לדין הקיים. כלומר, הועדה רפואית אינה רשאית לערער על עצם ההכרה באירוע כתאונת עבודה אלא רק לדון בגובה הנכות ממנה סובל התובע.
א' הופיע בפני ועדת העררים ותיאר את סבלו היומיומי: "איני יכול להרים שום דבר, מתקשה מאוד לעמוד או ללכת וסובל מכאבים כרוניים בגב וברגל שמאל". הופעתו ודבריו המחישו היטב את חומרת הפגיעות הבריאותיות והתפקודיות שמהן הוא סובל עקב התאונה, והבליטו את תחושת אי הצדק מקביעת ה-0% נכות על ידי הוועדה הרפואית במל"ל.
לאחר שהתרשמה מהופעתו של א', והשתכנעה מנימוקיו המשפטיים של עו"ד פן, קיבלה ועדת העררים את הערר על כל סעיפיו, וקבעה לא' נכות רפואית קבועה בשיעור של 28%.
אך הוועדה לא הסתפקה בכך, והחליטה להפעיל את תקנה 15, הבוחנת את השפעת הנכות הרפואית על תפקוד המבוטח, ומטרתה להגדיל את אחוזי הנכות, בשיעור של עד 50%, במקרים של פגיעה חמורה בכושר ההשתכרות.
עקב הפעלת תקנה 15, הועלתה נכותו של א' לשיעור של 42%. כתוצאה מכך קצבתו החודשית של א' גדלה באופן ניכר, והיא הועמדה על סך של 4,854 שקלים לחודש, מעת הגשת התביעה ולשארית חייו, סכום ששוויו הכולל נאמד בכשני מיליון שקלים.
במקביל, חברת הביטוח "איילון", שבה היה א' מבוטח בפוליסת תאונות אישיות, החליטה לפצותו בסכום חד-פעמי נוסף בסך של כ-295 אלף שקלים.
לדברי עורך הדין עידו פן המקרה מוכיח כי גם קביעה של וועדה רפואית במל"ל איננה סוף פסוק, ופעמים רבות, כאשר מוגש ערר, התוצאות יכולות להתבטא במיליוני שקלים לטובת המבוטחים.
"ההחלטה הסופית של המוסד לביטוח לאומי השיגה צדק עבור א' ועשויה לסייע לו להתמודד עם השלכותיה הרפואיות והכלכליות של התאונה אותה עבר במשך שנים רבות קדימה" דברי עו"ד פן.
