מסמך דרמטי

היועמ"שית מחריפה את המצב: כל מי שבגיל גיוס יקבל צו

בדיון מעקב בהובלת היועמ"שית ובהשתתפות בכירי מערכת הביטחון והמשפט, נבחנה ההיערכות לגיוס בני הישיבות. הדיון התמקד בהגדלת היקף צווי הגיוס, הגברת האכיפה והיערכות לקראת תשובת המדינה לבג"ץ

אלי יעקובוביץ

ט"ו באייר תשפ"ה, 13/05/25 16:52 עודכן: 16:54

א+

א-

בחורי ישיבה. אילוסטרציה | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

בדיון שהתקיים ביום רביעי האחרון בראשות היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה, בהשתתפות בכירי מערכת הביטחון, המשפט והאוצר, נדונו צעדי המדינה ליישום חובת הגיוס לבני ישיבות – בעקבות הצו על תנאי שהוציא בג"ץ בעניין. היועצת המשפטית הבהירה: "המדינה מחויבת לפעול לפי הדין הקיים כל עוד לא נחקק חוק חדש, ולפעול בשוויון מלא בין כלל אזרחי המדינה".

לפי נציגי צה"ל, גיוס משמעותי של בני ישיבות הוא צורך ביטחוני ממשי. הרחבת כוח האדם הסדיר תוכל לצמצם את עומס המילואים ולהביא להקלה משמעותית על המשרתים. הרמטכ"ל הנחה לגבש תכנית לגיוס רחב ומוגבר כבר בשנה הקרובה, והיועמ"שית בירכה על כך: "זה חיוני הן לצבא והן לשמירה על שוויון בנטל".

2,500–2,700 חרדים צפויים להתגייס עד סוף יוני

עד כה, התגייסו 1,127 חיילים חרדים לפי ההגדרה שהייתה בתוקף עד לאחרונה. שלישון הגיוס השלישי (מרץ–יוני 2025) בעיצומו, וצפויים בו ימי גיוס נוספים. להערכת צה"ל, עד תום השנה יעמוד מספר המתגייסים החרדים על בין 2,500 ל-2,700. לשם כך, יישלחו 5,100 צווי גיוס נוספים – ללא סינון לפי תעסוקה או השכלה.

האכיפה נגד משתמטים תוגבר – צה"ל בוחן קיצור הליכים

נכון לעכשיו, מתוך כ-18,900 צווי גיוס שנשלחו לחרדים, רק 913 מתגייסים הגיעו בעקבות צו. צה"ל הוציא 2,521 צווים לפי סעיף 12 לחוק שירות ביטחון, ו-469 הוגדרו משתמטים. נבחנת האפשרות לקצר את הזמן בין אי-ההתייצבות למתן צו מעצר, לצד גיבוש אמות מידה לאכיפה בגבולות.

היועמ"שית לשר הביטחון: "יש לפעול מיידית לשלילת הטבות למשתמטים"

למרות פנייה מהיועצת המשפטית כבר במרץ, טרם ניתנה תגובה ממשרד הביטחון באשר לשלילת הטבות כלכליות ממשתמטים. הדוברים בדיון הדגישו כי יש להפעיל כלי אכיפה גם בהחלטות ממשלה – ללא צורך בחקיקה – ולגבש מערך תמריצים חיובי ושלילי לגיוס, תוך שיתוף פעולה של כלל משרדי הממשלה.

נקבע דיון נוסף ל-4.6.25, ובו יוצגו תכנית גיוס לשנה הבאה, צעדי אכיפה ונתונים נוספים. צה"ל התבקש להגיש את התכנית מראש, שתכלול בין השאר אכיפה שוויונית, קביעת אמות מידה לאישור יציאה לחו"ל, והיערכות ממשרד החינוך להעברת מידע על מוסדות הלימוד של בני ישיבות. היועמ"שית הדגישה: "בשנה הבאה ברירת המחדל היא שליחת צווים לכל מי שנמצא בקבוצת 'הבריחה' אלא אם יינתנו לכך נימוקים כבדי משקל".

הבוקר (שלישי) דיווחו כתבים צבאיים כי צפוי צה"ל לפתוח במבצע מעצרים נרחב נגד חרדים שהוגדרו "עריקים" לאחר שלא התייצבו לצו. אנשי המשטרה הצבאית צפויים לבצע עשרות מעצרים – התפתחות שעוררה סערה פוליטית מיידית.

סיעת יהדות התורה מיהרה להגיב באיום חריף: "אם ייעצר אפילו בחור ישיבה אחד – נביא להפלת הממשלה."

לצד הרוחות הסוערות, בצה"ל ניסו לשדר מסר מרגיע. בהודעה שפרסמו נמסר כי אין מדובר במבצע ממוקד נגד הציבור החרדי, אלא במהלך כולל נגד עריקים באשר הם.

אנו דיווחנו ב'אמס', בכירים בצה"ל אף שוחחו עם ראש ישיבת סלבודקה, מרן הגרמ"ה הירש, והבהירו לו כי אין כוונה להפעיל לחץ ייחודי על תלמידי ישיבות.

גם ועד הישיבות וארגון "למענך" התייחסו להתפתחויות.