המעפיל נעדר לפני 86 שנה – עד היום לא הוכר כחלל

בשנת תרצ"ט-1939 הפליגו 304 מעפילים מהונגריה ובולגריה מנמל בורגאס שבבולגריה, על סיפון ספינת המעפילים בשם אגיוס ניקולאוס – "קונפינו טרנספורט", על שמו של הפעיל היהודי הציוני ממוצא בולגרי הרופא ד"ר ברוך קונפינו ז"ל.

המעפילים החליטו לעלות ארצה, כתוצאה מעליית הנאצים והתגברות האנטישמיות.

בעיתון "הבקר", יום ראשון, 21 במאי 1939, נכתב: "אלה הם פליטי התופת הנאצית שהעפילו לארץ אבות והגיעו אור ליום שישי, אחרי נדודים וטלטולי דרך ארוכים, אל חופי המולדת. בסיום המסע, המעפילים הצליחו לרדת בחוף אשקלון אבל נתקלו במארב של שומרים ערבים מהסביבה. נפתחה לעברם אש, אבל אחרי שהשיבו אש, הירי נפסק. בהמולה שנוצרה אבדו שני מעפילים. אחד המעפילים נמצא מאוחר יותר. השני נרצח". (על פי עדותו של המעפיל צבי אבידרור ז"ל, לימים מוותיקי טייסי חיל האוויר).

בעיתון הארץ יום א' ג' סיון תרצ"ט 21 במאי 1939 נכתב: "כשהסירות התקרבו לחוף הרגישו בהם ערבים והתחילו לירות בהם. איש לא נפגע אבל כתוצאה מזה טבעו שנים מן המעפילים שקפצו למים ואחר נעלם".

העיתונות מאותה תקופה סיקרה במספר כתבות את המאמצים לאתר את המעפיל ארתור וייס הי"ד.

דיווח שלושה ימים לאחר העלמו: "מה גורלו של המעפיל שנפל לידי ערבים?"

"ארתור וייס, האחד מבין המעפילים שנפל בידי ערבים, לא נמצא עדיין. חוששים מאד לגורלו". עיתון דבר, 22.5.1939.

שישה ימים לאחר העלמו: עיתון "דבר". 25.5.1939. הכותרת: "איך עונו מעפילים בידי פראים". ציטוט מהכתבה: "אולי היו יכולים להציל גם את ארתור וייס שודאי נפל בידי ערביי הסביבה הזאת".

לאחר שבועיים וחצי: "המעפיל שנעלם מן הקבוצה אשר אשר נתפס ליד מגדל גד (כיום אשקלון) ביום 19.5.39. בן 38. מהונגריה. כל היודע פרטים עליו מתבקש להודיע למערכת "הבוקר". עיתון "הבוקר", 6.6.1939.

דיווח אחרון כמעט לאחר חודשיים: כותרת הכתבה – "גורלו הטראגי של מעפיל". ציטוט מהכתבה: "משפחתו של ארתור וייס, מהמפעלים שעלו לחוף ליד אשדוד, שהתרחק מחבורתו ומאז נעלמו עקבותיו- עשתה מאמצים רבים כדי למצאו, ואם אינו בחיים- להביאו לקבר ישראל. אחד מידידיו ערך חקירה פרטית, קבע, כי וייס נקבר על ידי ערבים בכפר חממה (כיום קיבוץ ניצנים) בקרבת מגדל גד. המשפחה פנתה לשלטונות בדבר הוצאת הגויה והעברתה לבית קברות יהודי, אולם לא נענתה". עיתון "דבר", 11.7.1939

המעפיל ארתור וייס ז"ל הוא דמות טרגית. ארתור חלם לעלות לארץ ישראל ולחיות בה. אך לצערנו הרב הוא לא זכה לכך. ארתור אף לא זכה לקבר ישראל.

עכשיו, 86 שנה אחרי הגיע הזמן ש"המוסד לביטוח לאומי" יכיר בארתור וייס ז"ל כחלל פעולות איבה ושמו יחוקק באנדרטה לחללי פעולות איבה בהר הרצל בירושלים.