פרשת אמור, הנקראת בשבת זו, פותחת צוהר לעולם המועדים ולסודות עמוקים הקשורים לרבי שמעון בר יוחאי ולל"ג בעומר. הרב ברוך רוזנבלום, בשיעורו המרתק, חושף קשרים מפתיעים בין המועדים, חנוכה ופורים, ומגלה כיצד רבי שמעון בר יוחאי מופיע בפרשה דרך פרשת המקלל.
הרב רוזנבלום מציין כי פרשת אמור, לצד פרשת פינחס, מרכזת את כל המועדים המופיעים בתורה. הוא מביא מדברי ספר "מכתם לדוד" בשם ספר "200 צופים": "כאשר חסיד נמצא אצל הרבי שלו בפרשת אמור או בפרשת פינחס, זה נחשב שהוא היה אצל הרבי בכל החגים". כלומר, שהות בפרשת אמור שקולה לחגיגת כל המועדים יחד.
לאחר פירוט המועדים, התורה מציינת שני פסוקים שמפתיעים בחיבורם לחגים מדרבנן: "וידבר ה' אל משה לאמור, צו את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד". הרב מביא מדברי הרוקח בהלכות פורים: "אומר הרוקח: רמז לחנוכה יש לך גם כאן… חוץ מהמועדים מדאורייתא יש לך עוד רמז לחנוכה". לאחר מכן, התורה מתארת את לחם הפנים: "ולקחת סולת ואפית אותה שתים עשרה חלות… ושמת אותם שתים מערכות… על השולחן הטהור לפני ה'". הרוקח מוסיף: "ומכאן רמז לפורים".
עוד באתר:
הרב מסביר את הקשר לפורים דרך הגמרא במסכת מגילה (יב): "אומרת הגמרא: המילה 'שולחן' שעליו מדברים על לחם הפנים רומזת ל'ממוכן', זה המן, זה פורים". כך, המילה "ממוכן" מהפסוק במגילת אסתר מחברת את לחם הפנים לפורים, כרמז לחג המשתה והשמחה.
הרב ממשיך וקושר את פרשת המקלל, המופיעה בסוף פרשת אמור, לחג ל"ג בעומר ולרבי שמעון בר יוחאי. הוא מסביר כי סיפור המקלל – "ויצא בן אישה ישראלית והוא בן איש מצרי… ויקוב בן האישה הישראלית את השם ויקלל" – מסתיר סוד עמוק. על פי רש"י, המקלל היה בנו של המצרי שמשה רבנו הרג במצרים. הרב מביא מהשפתי חכמים: "כל הסיפור הזה היה לפני מתן תורה… הלכו אחרי האבא, ואבא שלו היה מצרי, אז היה צריך להתגייר".
הרב מספר על קשר מפתיע בין המקלל ליהודה בן גרים, תלמידו של רבי שמעון בר יוחאי, שגרם לו לברוח למערה. הוא מצטט את האר"י הקדוש: "שבעתיים יוקם קין… קין חוזר שלוש פעמים: קין, מצרי, יהודה בן גרים. הבל חוזר שלוש פעמים: הבל, משה, שמעון בר יוחאי". לפי זה, המצרי שמשה הרג הוא גלגול של קין, והמקלל הוא בנו, שממשיך את נשמת קין. כאשר משה מצווה לרגום את המקלל, הוא משלים את תיקונו של קין.
יהודה בן גרים, בגלגולו האחרון, גרם לרבי שמעון לברוח למערה, שם הפך לנותן תורת הסוד. הרב מסביר: "כמו שמשה רבנו ברח מפני פרעה למדיין ונהיה נותן התורה, כך רבי שמעון בר יוחאי ברח למערה מפחד הרומאים וגדל להיות נותן תורת הסוד". הוא מוסיף: "יהודה בן גרים למד מסכת נדרים כדי לתקן את הפה שלו… אותו פה שקילל את ה' כמגדף, הלך ללמוד נדרים: 'לא יחל דברו ככל היוצא מפיו יעשה'".
הרב מדגיש כי מעשיו של רבי שמעון לא היו נקמה, למרות שהפך את יהודה בן גרים לגל עצמות. הוא מצטט את ספר החינוך שאומר, שאף אחד לא יכול לעשות לך רע אם לא שלחו אותו מלמעלה. רבי שמעון, בהבנתו כי הכול מה', לא נקם אלא השלים את תיקונו של יהודה בן גרים: "אמר לו: הכנסת אותי למערה, ישבתי 12 שנה, תיקנת אותי… גמרת את התיקון של הבל, אתה יכול ללכת הביתה, נעשה גל של עצמות". כך, רבי שמעון סגר מעגל של תיקון רוחני.
הרב מסיים עם קשר מרגש לל"ג בעומר: "רבי שמעון בר יוחאי אמר בכרם דיבנה: 'חס ושלום שלא תשתכח תורה מישראל'… הצעקה הזו מחזיקה את התורה עד היום". הוא מביא מהבית ישראל מגור: "הייתה גזירה שהתורה תשתכח, עד שעמד רבי שמעון וצעק". זו זכותו של רבי שמעון, ששומרת על לימוד התורה לעד, כפי שנאמר בפיוט: "בר יוחאי, עצי שיטים עומדים, למודי ה' הם לומדים".
שיעורו של הרב רוזנבלום מחבר בין פרשת אמור, המועדים, וזכותו של רבי שמעון בר יוחאי, ומראה כיצד הסודות התורניים מתגלים דרך פרשת המקלל וחג ל"ג בעומר.
