ועדת הבריאות דנה היום (שלישי) במענים לילדים חולי צליאק. לדברי יו"ר הוועדה, ח"כ יוני משריקי (ש"ס) קרא לקופות החולים להכשיר רופאי משפחה וילדים, לזהות את תסמיני הצליאק, כדי שניתן יהיה לאבחן כבר בשלב מוקדם את המחלה. משריקי גם דרש ממשרד הבריאות לוודא כי הקמח המסובסד לחולים אלו מופץ בכל רשתות המזון.
מחלת הצליאק נגרמת על ידי תגובת רגישות יתר למרכיב מרכזי בגלוטן המצוי בדגנים. מאחר שרבים מהתסמינים אינם ייחודיים, שיעור האבחון נמוך יחסית – תת-האבחון גבוה. שכיחות המחלה מוערכת בכ-1% מהאוכלוסייה הכללית.
לדברי דן סלומון, מנכ"ל ארגון זכויות הצליאק, בישראל חיים כיום אלפי חולים מאובחנים, והמספרים ממשיכים לעלות — גם בשל עלייה בשכיחות וגם עקב תת-אבחון משמעותי. כ־40% מהאוכלוסייה נושאים את אחד הגנים הקשורים למחלה, העלולה להתפרץ בכל גיל, כולל בגיל
מבוגר ובגיל הזהב. ובכל זאת, חולי הצליאק בישראל נותרים לא פעם שקופים. חוסר ההבנה הציבורי והמערכתי של מהות המחלה גורם לא אחת לזלזול ולהפחתה בערכה. אומנם בצליאק סכנת החיים אינה מיידית, אך ההשלכות הבריאותיות והכלכליות – הן על הפרט והן על המדינה – כבדות משקל. אצל חולי צליאק שאינם מקפידים על תזונה מותאמת, הסיכון לפגיעה בפוריות, סרטן ומחלות אוטואימוניות נוספות גובר באחוזים ניכרים. המשמעות היא שחולי צליאק שלא יקבלו מענה לטיפול היחיד העומד לרשותם – הקפדה על מזון מותאם, באמצעות סימון מוצרים, הנגשה וסבסוד – ייגרמו בטווח הארוך להוצאות
כבדות הרבה יותר למערכת הבריאות כולה. הוא קרא לסימון "גלוטן" מובחן ומבהר בכל מוצרי המזון, הסדרת תקצוב הוגן למזון מותאם במעונות היום, חובת עיגון מדיניות עירונית לתחום הצליאק – במיפוי, הכשרות וסטנדרטים מחייבים, חובת קיום הכשרות מקצועיות ומינוי ממונה עירוני וקביעת נהלים עירוניים מחייבים.
עוד באתר:
ענבר אסטרייכר, חולת צליאק בת 15, סיפרה על קשייה בחברה ובמוסדות החינוך, וחובת האחריות המוטלת רק עליה.
לאבידור גינסברג, מנהל פניות הציבור במשרד הבריאות, לא הייתה תשובה מדוע המשרד הסיר את חובת סימון ה"גלטון" ממוצרי המזון. הוא הוסיף כי ייתכן בהחלט ואחוז החולים בישראל מקיף יותר – בגלל חולים שאינם מפתחים תסמינים. דקלה ראובן מתאמת פיקוח במשרד, ציינה כי שירות המזון יחל מסע-הסברה לציבור, שיסייע לאבחן מוצר בעייתי.
חבר הכנסת יעקב אשר (יהדות התורה) ברך על המהלכים האחרונים להורדת חסמים ביבוא, ודרש להרחיב את סבסוד הקמח על כמה חברות ליצירת תחרות וגם על סוגי קמח שונים. אשר הדגיש כי יש להקצות תקציב למזון ללא גלוטן לנערים בפנימיות חינוכיות, וגם תקציב קטן יעודד את המוסד לספק לאותם תלמידים מזון מותאם. לדברי אשר, "המדינה לא יכולה להמשיך להתעלם, חייבים להרחיב את סבסוד הקמחים הייעודיים ליצרנים וסוגי קמח נוספים, להקצות תקציבים ייעודיים למוסדות חינוך, ולהכליל משפחות עם חולי צליאק במעגל הזכאים לתלושי מזון. זו לא פריבילגיה, זו חובה בסיסית כלפי אזרחים שמתמודדים עם מגבלות תזונה קשות".
רינה זועבי, מנכ"לית עמותת ניסאן, הגוף בחברה הערבית בתחום מחלות מערכת העיכול והכבד, קראה לסימון ברור של גלוטן בכל מוצר מזון או רכיב, והוצאת חוזר מנכ“ל מחייב – ניסוח נהלים ברורים ומחייבים במערכת החינוך להתאמות לילדים חולי צליאק, כולל אחריות מוסדית להזנה בטוחה וליווי רפואי. בנוסף היא קראה לסבסוד מוצרים ללא גלוטן –פיקוח ממשלתי על המחירים, סיוע כלכלי למשפחות, והכללת מוצרים נטולי גלוטן בסל התרופות או ההחזרים.
