בשידור עמוק ומרגש בתוכנית 'מבט לחיים' ברדיו 'קול חי', השיב הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון לשאלת מאזין על המשמעות של האמירה "כל מה שהשם עושה זה לטובה", תוך התייחסות לסיפורי רבי עקיבא ונחום איש גמזו. דבריו, המשלבים תובנות מהגמרא, התניא והשולחן ערוך, מציעים מבט מעמיק על המושג "טוב" בהשגחה האלוקית ועל חובת האדם לפעול להצלת חיים, גם במצבי סכנה.
המאזין פתח בשאלה: "רציתי לשאול לגבי מה שאנחנו אומרים בגמרא, שכל מה שהשם עושה זה לטובה, כמו הסיפור על רבי עקיבא ועל נחום איש גמזו. מה ההגדרה של המילה טוב? כשאדם נכנס למקום סכנה, הוא יודע שכל מה שהשם עושה זה לטובה. האם זה אומר שיהיה לי נעים, או משהו אחר?".
הרב ג'ייקובסון השיב: "אני לא חושב שההגדרה של טוב היא שזה נעים או נוח. כשרבי עקיבא ראה שאין תרנגול, אין חמור, אין נר ואין מקום לישון, ודאי זה לא היה נעים. טוב פירושו שהכל בכוונה מכוונת מזה שעושה ומשגיח עליי בכל רגע בהשגחה פרטית. הקדוש ברוך הוא הוא מקור הטוב, עצם הטוב, אב הרחמים. הוא יצר את המושגים של רחמים, אהבה, חסד וחמלה. הוא משגיח עליי בכל רגע, בכל מקום, כפי שנאמר: 'גם כי אלך בגיא צלמוות לא אירא רע כי אתה עמדי', ואפילו 'באחרית ים תוך הזיני מנך'. האם החוויה נעימה פיזית או רגשית? אולי לא. מקווים שכן, אבל אולי לא".
עוד באתר:
הרב התייחס לדברי הגמרא במסכת עירובין: "הגמרא בעירובין דף יג אומרת שנוח לאדם שלא נברא יותר משנברא. בית שמאי ובית הלל נחלקו על זה שנתיים וחצי. אבל בעל התניא מסביר: לא כתוב 'טוב לא שלא נברא', אלא 'נוח לא שלא נברא'. ודאי שזה טוב שנברא, ככתוב בבראשית: 'וירא אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד'. אבל זו עבודה קשה, כי אדם לעמל יולד. אין כאן נעימות בחינם. רבי עקיבא אומר: 'כל דעביד רחמנא לטב עביד', אבל לפעמים אני לא יכול לראות או להרגיש את הטוב".
הרב הבדיל בין גישותיהם של רבי עקיבא ונחום איש גמזו: "רבי עקיבא אומר שכל מה שהקדוש ברוך הוא עושה הוא לתכלית טובה. נחום איש גמזו, שהיה דור לפניו, אמר משהו עמוק יותר: 'גם זו לטובה'. עצם העניין הוא טוב. כשנחום הביא עפר במקום אבנים טובות למלך, העפר עצמו עזר לנצח במלחמה. זה היה טוב. נחום, שחי בדור עם גילוי רוחני גבוה יותר, הרגיש שהכל עצמו טוב."
לשאלת המאזין על מידת הדין ועל תחושת הביטחון עם חייל לעומת הסתמכות על הקדוש ברוך הוא, הרב השיב: "כשאומרים שהקדוש ברוך הוא מתחשב במידת הדין או בכפרה על עוונות, זה חלק מהטוב. עונשים בתורה הם חלק מתורת חסד, כדי לנקות ולהכשיר את האדם. כמו רופא שמוציא קוץ או גידול – זה לא נעים, אבל זה טוב. זה לא קל לעיכול, אבל זה טוב. לגבי החייל, זה לא סתירה. התורה מחייבת אותנו לעשות הכל להצלת חיים. פיקוח נפש דוחה את כל התורה, כפי שכתוב בשולחן ערוך, אורח חיים, סימן שכ"ט: אם נחרים צרים על עיירות ישראל, אפילו לגזול קש ותבן בעיר סמוכה לספר, יוצאים עליהם בכלי זין ומחללים את השבת. התורה מחייבת אותנו להגן על עם ישראל בדרך הטבע. אם לא נעשה זאת, זה שפיכות דמים."
האזינו לדברים המלאים בתוכנית 'מבט לחיים' ב'קול חי' בהגשת הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון:
