הצפון השקט

84% עוד לא חזרו לביתם ו- 67% לא מתכוונים לחזור כלל

"אין כאן עסקים ואין בתי ספר. המדינה מסתמכת על התיישבות אידיאולוגית אבל עיר לא קמה בלי תשתיות"

אבי יעקב

כ"ג באייר תשפ"ה, 21/05/25 14:37

א+

א-

הוועדה לענייני צעירים קיימה דיון מעקב במצב חזרתם של צעירי הצפון ליישוביהם. יו"ר הוועדה, ח"כ נעמה לזימי (העבודה) אומרת, "המדינה שלנו מבוססת על התיישבות החלוצים, הסיפור כולו הוא סביב התיישבות בארץ אבותינו. אם אנחנו לא רואים את אי-החזרה לצפון כדגל אדום, בגלל מחסור במשאבים, אנחנו לא אותה. האימה שהיינו. לאחר המלחמה הצפון צריך להיות למקום אליו נוהרים, ההצלחה היא לא שיחזרו פחות ממה שהיה, אלא שנכפיל את התושבים. לצערי, אף משפחה צעירה לא תעבור לעיר שאין בה ביטחון או מוסדות חינוך".

עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל פונו כ-16,000 צעירים בני 19–35 בהוראת הצבא ובאישור הממשלה ועוד כמה אלפים התפנות עצמאית. לפי מחקר שעשה רז מלכה, ממייסדי לובי 1701, 84% עוד חזרו לביתם ו- 67% מהצעירים לא מתכוונים לחזור כלל או מתלבטים בשל חוסר ביטחון פיזי, כלכליותשתיות דלות באזור. מעל ל-70% מעידים על ירידה בחוסן הנפשי, חצי מהצעירים חוו תסמיני פוסט טראומה.

מלכה, תושב קריית שמונה שיתף: "עד השביעי באוקטובר היינו 25 חברים בקרית שמונה, היום נשארו רק אחד. הצעירים שמוכנים לחזור מעידים על זיקה אידיאולוגית לאזור, אבל הרוב הגדול איבד תקווה לשינוי. אם הצעירים לא יחזרו – לא תהיה התפתחות אוכלוסין באזור ובסוף לא יהיה מי שיגור שם. חבר שלי מ"פ בהנדסה אמר לי 'אתה מבין שאם סבתא שלנו לא הייתה מגיעה למעברה בקרית שמונה היום היינו במקום אחר?'. בגיל 7 הגיעו לבית-הספר ואמרו לי פה תוקם רכבת. אני בן 25 וחוץ משלט אין לי כלום". מלכה בנה תכנית לפיתוח האזור המחולקת לארבעה חלקים: מענקי דיור באזור במשכנתא אפסית, מענקי עבודה, חיבור מסילת הרכבת ובחלק האחרון תקציב בהובלת צעירים.

לפי אילן פרידמן, נציג פורום ארלוזורוב, "בכדי לשקם ולפתח צריך קודם כל ממשלה תחליט שהצפון חשוב לה. ישנן שתי נקודות שצריכות לקבל דגש: ראשית, כיום אין ממונה קבועה ומנהלת כמו שתנהל את שיקום הצפון. שנית, החלטת הממשלה ממשיכה ומתעכבת ולא יוצאת בזמן. אין תקציב ואין חוק".

ראש עיריית קריית שמונה, אביחי שטרן, הוסיף כי "בעבר הצעירים היו מפחדים לצאת מהפריפריה, דחפנו אותם לצאת למרכז שם האפשרויות בלתי נגמרות, ועכשיו מתפלאים שהם לא רוצים לחזור. יותר מקודם. אין כאן עסקים ואין בתי ספר. המדינה מסתמכת על התיישבות אידיאולוגית אבל עיר לא קמה בלי תשתיות". יו"ר הוועדה ח"כ נעמה לזימי השיבה כי "בלי שיתוף פעולה בין המשרדי הממשלה בעיקר בנושא הצעירים אנחנו לא נראה התקדמות. הוועדה תתאם שולחן עגול בנושא".

בהמשך למלחמת חרבות ברזל, ממשלת ישראל קיבלה מספר החלטות אסטרטגיות לשיקום הצפון, בדגש על חזרת התושבים, חיזוק החוסן האזרחי ופיתוח ארוך טווח של האזור. ההחלטות כוללות הקצאת מיליארדי שקלים לשישוב תשתיות, תמיכה בבנקאות, שיקום מערכת החינוך ומתן סיוע כלכלי ליישובים שנפגעו. עם זאת, ישנה ביקורת ציבורית על קצב הביצוע והפער בין היעדים שהוגדרו לתקציבים שעברו בפועל. מנהלת תנופה נועדת על מנת ליישם את ההחלטה אז לצורך תקציבים גדולים יותר כך.

סמנכ"ל השמה ועובדים במשרד התעסוקה, משה יפרח, השיב כי "מצב המחייב את העבודה ירד חזרה למצב עוד מלחמה, עדיין ישנה מצוקה באזורים סמוכי גדר. המשרד יוצא בקריאה להיות חלק מפורום משותף לצעירים -בכדי להבין את צרכיהם וולתת מענה איכותית באזור הצפון.

ראש תחום ברשות האוכלוסין, ציפי ציון, היא על התכנית להגשת בקשות למענק אכלוס לבתי נפשות מבתיהם לאחר המלחמה, ואינם רשומים במרשם האוכלוסין כאנשים היישוב, מצב שלרוב מאפין סטודנטים. תוכנית זו מגיעה לסיומה ב-29 למאי 2025, ויו"ר הוועדה ח"כ לזימי ביקשה הארכה.

בכוונת הוועדה לקיים דיון מעקב על פגישה מקצועית משותפות בין כל הגורמים הקשורים לעניין שיתוף פעולה אקטיבי. הוועדה לבחון את ההצעות עלו הגופים נציגים וליישם בהתאם, יו"ר הוועדה ח"כ לזימי: "הגיע הזמן להפעיל תכניות דיור אגרסיביות שיביאו נלוות קראה במחירי הדיור בצפון ויימשכו צעירים נוספים".