מגמה מדאיגה

למרות הקמפיינים: שיעור המעשנים בישראל לא ירד עשור

העישון בישראל במבוי סתום: אחוז המעשנים לא משתנה כבר עשר שנים, ומספר המתבגרים שמתחילים לעשן – במגמת עלייה

אבי יעקב

ט' בסיוון תשפ"ה, 05/06/25 07:56 עודכן: 03:34

א+

א-

עישון, סיגריה, עשן, סיגריות | צילום: unsplash

למרות מאמצי ההסברה, האזהרות הבריאותיות והפעילות החינוכית, שיעור המעשנים בישראל עומד על כ־20.5% – ולא השתנה במשך יותר מעשור. כך עולה מדו"ח שר הבריאות שהוגש השבוע לוועדת הבריאות של הכנסת.

הדו"ח מצביע על מגמה מדאיגה: לא רק ששיעור המעשנים הבוגרים בישראל נשאר יציב, אלא שגיל התחלת העישון ירד משמעותית – מ-18 ל-14 בלבד. לפי נתוני משרד הבריאות, כמעט אחד מכל חמישה ילדים ובני נוער בישראל התנסו לפחות פעם אחת באחד ממוצרי העישון, בהם סיגריות, סיגריות אלקטרוניות ונרגילה.

יו"ר ועדת הבריאות, ח"כ יוני משריקי (ש"ס), התריע בדיון כי "המצב הנוכחי לא טוב, והמלחמה רשמה החמרה נוספת. יש חשיבות מיוחדת לתכניות מניעה והסברה נרחבת, מפולחת לפי מגזרים, בתוך מערכת החינוך".

שר הבריאות, אוריאל בוסו, הדגיש את הפעילות הענפה של משרדו בתחום ואמר: "הנתונים מדברים בעד עצמם, בפרט בחברה הערבית והחרדית, שם המספרים כפולים. כל אדם הוא עולם ומלואו – הנזק למעשנים הפסיביים, המחלות, העומס בבתי החולים והתמותה הנגרמת מכך – מחייבים פעולה מידית".

ד"ר שרון אלרואי-פרייס, ראש חטיבת בריאות הציבור במשרד, הוסיפה נתון מצמרר: "בממוצע, כל שעה נפטר בישראל אדם כתוצאה מעישון".

לדברי ד"ר שרון לוי, מנהלת תחום חינוך וקידום בריאות במשרד, הסיגריה האלקטרונית ושקיקי הניקוטין הפכו בשנים האחרונות למוצרי הסף הנפוצים ביותר בקרב צעירים. "תעשיית הטבק והניקוטין משווקת מוצרים חדשים באופן ממוקד לילדים ובני נוער – וכך נוצר דור חדש של מכורים לעתיד", ציינה.

לפי סקרים שנערכו, 53% מבני הנוער דיווחו כי הסיגריה האלקטרונית הייתה מוצר העישון הראשון בו התנסו. מעבר לכך, נמצא כי למעלה ממחציתם רכשו את המוצרים בעצמם – מבלי שנשאלו לגילם או התבקשו להציג תעודת זהות.

מנתוני סקר שנערך לראשונה בקרב בני נוער וצעירים חרדים עולה תמונה מדאיגה עוד יותר:

54% מהלומדים בישיבות תיכוניות חרדיות התנסו בעישון.

80% מבני נוער חרדים שנשרו ממסגרות לימוד התנסו בעישון.

77% מהצעירים בישיבות חרדיות גבוהות (בני 17–22) דיווחו על עישון.

ד"ר לוי הדגישה כי בניגוד לעבר, גם בנות מתחילות לעשן בגיל צעיר יותר. לדבריה, שיעורי העישון בישראל אמנם דומים לממוצע במדינות ה-OECD, אך קצב הירידה בשיעור המעשנים נמוך בכ-50% מהממוצע.

ח"כ משה שמעון רוט (יהדות התורה) קרא לקמפיינים ייעודיים מותאמים תרבותית לחברה החרדית ולשיתוף פעולה עם רבנים ומובילי דעת קהל.

משה בר-חיים, מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן, אמר כי יש להעלות את המיסוי על יצרני הסיגריות. "על כל חולה – יש כאן מישהו שמתעשר", אמר.

מלכה כ"ץ, ממונה תחום מניעת שימוש בסמים ואלכוהול במשרד החינוך, סיפרה על מערכי הסברה חדשים שמועברים בבתי הספר העל-יסודיים, אך הבהירה כי "האתגר האמיתי נמצא מחוץ לכתלי הכיתה – ברשתות החברתיות ובתחושת החסינות של בני הנוער".

המסר מהדו"ח ברור: ללא רפורמה משמעותית בגישה למניעת העישון, ימשיכו הנתונים להיתקע – והדור הבא של המעשנים כבר בדרך.