בג"ץ ליועמ״שית: הסירי ידך מהתיק, העתירה תימחק

מתווה פשרה יוצא דופן הוצג על ידי שופט בית המשפט העליון, נעם סולברג, במסגרת עתירה שהגישה עמותת "לביא – זכויות אזרח" נגד היועצת המשפטית לממשלה, עו״ד גלי בהרב־מיארה. השופט הציע כי היועצת תודיע מיוזמתה על הימנעותה מלטפל בעניינו של ראש השב"כ לשעבר נדב ארגמן, ובתמורה תסכים העמותה למחיקת העתירה שהגישה.

העתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד יצחק בם, טענה כי בהרב־מיארה מצויה בניגוד עניינים מובהק בנוגע לשני ראשי שירות הביטחון הכללי – ראש השב"כ הנוכחי רונן בר וקודמו בתפקיד, נדב ארגמן. לטענת העותרים, בין היועצת לבין השניים מתקיימים קשרים אישיים הדוקים לאורך שנים, חלקם נובעים ממערכת יחסים מוקדמת עם בעלה, ששירת יחד איתם במסגרת השב"כ.

בשל קשרים אלה, דרשה עמותת לביא כי היועצת תפסול את עצמה מכל עיסוק בענייניהם של בר וארגמן, במיוחד כאשר מדובר בהליכים משפטיים הנוגעים להם, וכי סמכויותיה יועברו לגורם משפטי אחר.

עוד באתר:

צפו

הרס וחורבן: כך נראה רובע הדאחייה ביום שאחרי

שמעון כץ

הקול החדש

השופטים הודו שטעו: טוקר קרא להם לקחת אחריות

מערכת הקול החדש

חריג

צפו: פיל נכנס לחנות מכולת - והחל לנשנש

אבי יעקב

הנתונים המלאים

הטלטלה הפוליטית השפיעה על המנדטים? תוצאות הסקר

שמעון כץ

בהרב־מיארה דחתה את הטענות מכל וכל וטענה כי אין שום ניגוד עניינים שמונע ממנה לעסוק בתיקים האמורים. בתגובה לכך, הורה בג״ץ באופן חריג על הגשת תצהיר אישי מטעם היועצת, שבו תפרט את מהות הקשרים שלה עם ראשי השב"כ.

בהודעה שהגישה לבית המשפט, הצהירה בהרב־מיארה כי אין כל זיקה המקימה ניגוד עניינים וכי לא מתקיים שום קשר שיש בו לפגוע בשיקול דעתה. הודעתה לוותה בתצהיר חתום, המקביל לעדות בפני בית המשפט. זמן קצר לאחר מכן טען ארגון לביא כי בידיו ראיות המפריכות את דברי היועצת, לכאורה, ומעידות על קשרים עמוקים יותר משפורסמו.

על רקע ההתפתחויות, ניסה השופט סולברג להוביל למתווה פשרה, ולפיו בהרב־מיארה תודיע כי תמשוך את ידה מהעיסוק בעניינו של נדב ארגמן בלבד – מבלי להודות באף אחת מהטענות נגדה – ובעקבות זאת תבוטל העתירה.

עו"ד יצחק בם, בא כוח עמותת לביא, הגיב להצעה: "אני מברך על היוזמה של בית המשפט ומקווה שהיועצת תאמץ אותה בשתי ידיים. בעיניי, המסקנה ברורה מאליה – אין זה מתקבל על הדעת שאדם בתפקיד רם כל כך יעסוק בענייניהם של חברים או מכרים קרובים. במדינה מתוקנת, לא היה כלל צורך לעתור לבג״ץ כדי לקבוע זאת״.

כעת נותר להמתין ולראות האם היועצת תבחר לקבל את הצעת הפשרה, או תתעקש להמשיך לעסוק בנושא – חרף המחלוקת הציבורית והמשפטית הגוברת.