הממשלה אישרה היום (ראשון) את הצעתו של סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין, המבקשת לשנות את הליך סיום כהונתה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, ולאפשר את הדחתה ללא צורך בהתייעצות עם ועדת איתור. עם אישור ההצעה, פנה לוין לוועדת השרים הרלוונטית לצורך פתיחה בהליך שימוע לקראת הדחה.
המהלך, שכבר גרר תגובות חריפות ונוקבות מצד היועצת המשפטית לממשלה, מסמן שלב נוסף בעימות החריף בין הממשלה לבין בהרב-מיארה – עימות שהחל עוד בחודשים הראשונים לממשלה הנוכחית, והלך והחריף מאז.
מיארה: "החלטה בהולה, סותרת את פסיקת בג"ץ"
עוד באתר:
במהלך היום הגישה בהרב-מיארה את חוות דעתה בעניין ההצעה, והביעה התנגדות נחרצת: "ההחלטה הבהולה של הממשלה לשנות את דרך סיום הכהונה של היועצת המשפטית לממשלה אינה חוקית וסותרת את פסיקת בג"ץ".
"העובדה כי הממשלה לא הצליחה להקים את הוועדה המייעצת לא מצדיקה שינוי של הכללים ויצירת מנגנון שמאפשר סיום כהונה באופן שרירותי ופוליטיזציה של הייעוץ המשפטי לממשלה".
בהתאם להסדר ניגוד העניינים עליו חתם ראש הממשלה בנימין נתניהו, הוא מנוע מלעסוק בנושא, משום שהוא עומד לדין פלילי. גם נקודה זו צפויה לעלות בדיונים העתידיים בבג"ץ.
לוין: "נדרשת פעולה מיידית – שיתוק במערכת הממשלתית"
בהודעה רשמית שפרסם שר המשפטים, הוא נימק את הצורך בהצעה החריגה בכך ש"מאז שהצביעו השרים בעד הדחת היועמ"שית במרץ האחרון, רק החריפו חילוקי הדעות בין הממשלה ליועצת, מה שהביא למעשה לשיתוק עבודת הממשלה בשורה של נושאים".
לדבריו, "בנסיבות אלה התייתר למעשה הליך ההתייעצות עם ועדת האיתור, ויש הכרח לאפשר לממשלה לדון ולהחליט ללא דיחוי בשאלת הדחתה של היועצת. יש לאפשר לממשלה לעבוד עם יועץ משפטי שיש בו אמון ויש עימו שיתוף פעולה יעיל".
פוקס: "חוות דעת בנושא הדחתה עצמה – זו בדיחה משפטית"
גם מזכיר הממשלה, עורך הדין יוסי פוקס, תקף בחריפות את התנהלות היועצת ואמר בישיבת הממשלה היום: "בחוות דעתה, היועצת המשפטית ביטלה הלכה למעשה את מושג ניגוד העניינים. בעוד היא לא מאפשרת לראש הממשלה לבחור ראש שב"כ בגלל תיקים בהם הוא בכלל לא חשוד, היא שולחת חוות דעת – שהיא קוראת לה 'חוות דעתנו' (כלומר: גיל לימון ומיארה) – על הצעה שעוסקת בהדחה שלה עצמה. פשוט לא ייאמן!".
הליך הדחת יועץ משפטי לממשלה חייב לעבור דרך ועדת איתור, אלא שכיום היא אינה מתפקדת בשל הרכב חסר והממשלה לא הצליחה להקים אותה מחדש. לכן מבקשת הממשלה לעקוף את הצורך בוועדה – מהלך שנתון לביקורת משפטית חריפה וצפוי להגיע בקרוב לפתחו של בג"ץ.
אם תאושר ההצעה באופן סופי, היא צפויה להיתקל בהתנגדות עזה גם בזירה המשפטית וגם בזירה הציבורית. בג"ץ עשוי לבלום את המהלך, לנוכח תקדימים משפטיים וסוגיות של ניגוד עניינים, שיתנגשו עם טענות הממשלה לזכות משילות.
