שבוע מתוח במיוחד

לקראת פיזור הכנסת ובחירות? בקואליציה מאיצים חקיקה

הקואליציה צפויה להעלות לדיון כ-50 חוקים שנבלמו – רובם בשל החרמה מתואמת של ח"כים מהמפלגות החרדיות, במחאה על הסחבת בחקיקת חוק הגיוס | המהלך נועד, ככל הנראה, לרכוש זמן נוסף עד לדיון המכריע

יואב צור

י"ג בסיוון תשפ"ה, 09/06/25 12:28

א+

א-

מליאת הכנסת, אילוסטרציה | צילום: Miriam Alster/FLASH90

המערכת הפוליטית נכנסת לשבוע מתוח במיוחד, כאשר ברקע מתנהל משבר קואליציוני חריף, בעיקר סביב סוגיית חוק הגיוס. הקואליציה צפויה להעלות לדיון ביום רביעי כ-50 חוקים שנעצרו בשבועות האחרונים – רובם בשל החרמה מתואמת של חברי הכנסת מהמפלגות החרדיות, במחאה על הסחבת בחקיקת חוק הגיוס. המהלך נועד, ככל הנראה, לרכוש זמן נוסף עד לדיון המכריע במהלך אותו היום בהצעת החוק לפיזור הכנסת, שצפוי לעלות לקריאה טרומית.

זאת ברקע ההתפתחות המשמעותית בזירה החרדית כאשר מועצות גדולי התורה של אגודת ישראל הורתה לחברי הכנסת מטעמה לתמוך בפיזור הכנסת אם תעלה ההצעה להצבעה ביום רביעי, זאת לאחר שמרן הגר"ד לנדו הורה לתמוך בחוק לפיזור הכנסת, ומביתו של מרן הגרמ"ה הירש נמסר כי בקרוב יורה על פרישה מהקואליציה. ההוראה משקפת את אכזבתם העמוקה של מרנן ורבנן מהתנהלות הקואליציה בכל הקשור להסדרת מעמד בני הישיבות, ומסמנת שיא חדש במתיחות שבין המפלגות החרדיות לראש הממשלה בנימין נתניהו. מאידך, בש"ס – שתיקה רועמת מלבד האמירה התקיפה של מרן הראש"ל הגר"י יוסף נגד אדלשטיין ואמירה של מרן הגר"מ מאיה שאמר שאי אפשר להמשיך להישאר בממשלה כזאת.

בעקבות ההתפתחויות, נתניהו מקיים בימים האחרונים שיחות דחופות עם נציגי הסיעות החרדיות בניסיון למנוע את התמיכה במהלך, שעלול להביא לנפילת הממשלה. עם זאת, מקורבים למפלגות החרדיות מדגישים כי לאחר חודשים של הבטחות ללא מימוש – אין בכוונתם להסתפק בדחיות והבטחות כלליות.

נתניהו, מנגד, בוחן אפשרות לקדם מתווה פשרה כלשהו, אך בשלב זה לא נראה שיש לכך היתכנות ממשית. ההתייצבות החרדית תחת הוראת הרבנים משנה את כללי המשחק, ומבהירה כי הציבור החרדי – ככל שהוא שותף נאמן – אינו מוכן לשמש "עלי תאנה" להסדרים שאינם כוללים הסדרה אמיתית וברורה של עולם התורה.

האם הכנסת תתפזר ביום רביעי הקרוב? בשלב זה, נראה כי הכף נוטה לכיוון הפיזור – בהתאם להוראת גדולי התורה, ובשל מיעוט הסיכויים לפשרה ברגע האחרון. הציבור החרדי עוקב בדאגה אחר ההתפתחויות, מתוך תקווה כי יישמרו האינטרסים הרוחניים והערכיים שעליהם מושתת עולמו.