מרתק

האם לעזוב בית כנסת שבו מתפללים מדברים בתפילה?

מה קודם למה – קביעות במקום תפילה או הימנעות ממקום שמדברים בו בשעת תפילה? הסכנה הרוחנית שבדיבור בביהכנ"ס

מערכת אמס

ט"ו בסיוון תשפ"ה, 11/06/25 22:21

א+

א-

מתפלל, טלית, תפילה. אילוסטרציה | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

בתכנית 'ברוך שאמר', התקבל מכתב ממאזין שנוגע בלב המציאות של רבים המתפללים בבתי הכנסת: "אני כבר למעלה מעשר שנים מתפלל בבית כנסת קבוע, ויש לי מקום קבוע. אך לאחרונה באו מתפללים חדשים שמדברים באמצע התפילה. האם עליי לעבור לבית כנסת אחר, וכך להפסיד את הקביעות שלי במקום?".

הגאון הרב ברוך שרגא השיב באופן מקיף והוליך את המאזינים בין מעלת קביעות המקום בתפילה לבין חומרת הדיבור בבית הכנסת, תוך הסתמכות על חז"ל, דברי הזוהר וכתבי האר"י הקדוש.

הרב פתח בהסבר על חשיבות קביעות המקום לתפילה: "הגמרא אומרת במסכת ברכות: כל הקובע מקום לתפילתו, אלוהי אברהם בעזרו. וכשמת אומרים עליו: אי עניו, אי חסיד, מתלמידיו של אברהם אבינו".

בהמשך הביא את דברי האר"י הקדוש: "כשאדם מתפלל תמיד באותו מקום, זה כמו חייל שמכוון חצים שוב ושוב לאותה נקודה – ובסוף פורץ את החומה. כל תפילה היא כחץ שנורה לעבר חומת הברזל שמפרידה בינינו לבין אבינו שבשמיים מאז חורבן המקדש. אם כל פעם יורה למקום אחר – לא יצליח לנקוב את החומה."

לדבריו, קביעות המקום היא תנאי חשוב מאוד להשפעת התפילה – עד כדי כך שיש מי שכתב שמי שלא מצליח בפרנסתו – ראוי שיבדוק האם קובע מקום לתפילתו.

חומרת הדיבור בתפילה: השכינה נעלבת

אחרי שהעמיק במעלת קביעות המקום, עבר הרב להתריע על חומרת הדיבור בבית הכנסת – אף כשהוא לא נעשה בשעת התפילה ממש, ועל אחת כמה וכמה אם זה באמצע התפילה או קריאת התורה.

"הזוהר בפרשת ויקרא כותב: עיכוב הגאולה הוא בגלל אלה שמדברים בשעת התפילה. השכינה צועקת: נתנני ה' בידי לא אוכל קום. כשאדם מברך – הוא אומר ברוך אתה ה'. בלשון נוכח. כאילו מדבר עם השכינה ממש. איך אפשר באותו זמן לפטפט עם חבר על ענייני חול?".

לדבריו, מי שמדבר בבית הכנסת "מראה שאין פחד שמיים בליבו. אוי לו – דאחזה פירודא. כאילו מראה שאין לו קשר לא עם העולם הזה ולא עם העולם הבא."

הרב אף הביא סיפור ממסכת דרך ארץ: "פעם אחת ראה רבי חמא את אליהו הנביא וגמלים טעונים. כששאל מה יש בגמלים, אמר לו: אלו גמלים טעונים עונש – לאנשים שמדברים בשעת התפילה בבית הכנסת."

ומה הפתרון? הרב שרגא הדגיש כי במצב כזה, סדר ההעדפות ברור: "אם אפשר לבקש מהגבאים שימנו אדם נעים הליכות שיסביר בעדינות לחברים החדשים את חומר האיסור – זה עדיף. כך יוכל לשמור גם על קביעות המקום וגם על כבוד התפילה."

"אבל אם זה לא עוזר – אין ספק שעדיף לעבור לבית כנסת אחר שבו לא מדברים באמצע התפילה. כי תפילה במקום שמדברים בו אינה מתקבלת. יש פתגם שאומר: אם באת לבית הכנסת לדבר – איפה תתפלל?".

האזינו לדברים המלאים מתוך התכנית המשודרת מידי יום שני בשעה 18:00: