הפלייליסט לשבת: המיטב שבמיטב בצל המלחמה

>>> התחילו להאזין תוך כדי שאתם גוללים וקוראים את הטקסט.

פרשת שלח תשפ"ה: ימים לא קלים עוברים על אחיי בארץ הקודש, האיראנים מקיימים מה שכל בחור צועק בפנימייה של הישיבה "גזל שינה". אבל תמיד לזכור שאנחנו עם הנצח תמיד מנצח וכפי שקובי ברומר מסיים בשירו הנפלא
והנה הרע כבר מתחלף לטוב.

"נרים העיניים האור כבר לא רחוק.
כי הנה כבר שעת הגאולה
הנה בפתח משיח בא
עם הנצח תמיד מנצח!!!!".

עוד באתר:

צפו בדברים

הראב"ד מרגיע: "לכל פצצה יש כתובת; לא להיכנס לפאניקה"

נתי קאליש

נקמת אראק?

האיראנים כיוונו מטח לכור בדימונה; נפילה בדרום הארץ

פנחס בן זיו

מתעדכן

אזעקות הופעלו בכל רחבי הארץ; כמה פגיעות ישירות במרכז

פנחס בן זיו

אל תחמיצו

שולמלייכם בשעה חדשה: זה מי שמגיע להתארח

קובי ברומר ומנדי וייס

אני רוצה לאחל מזל טוב לאיש יקר מאוד. מלמד מומחה בתלמוד תורה באר ישעי' במונסי. הוא זה שיזם את השיר הידוע טאטע מאמע ששמילי אונגר מבצע (אגב הקליפ צולם שם) ואני מדבר על זאב שרגא פייבל המכונה וועלוול שמעלצער שליט"א לרגל אירוסי הבן. אין מספיק מילים להודות על כל העמל ואהבה ללימוד התורה שהוא מחדיר בתלמידים בכלל והבנים שלי בפרט. ואני רוצה לאחל לך שתראה רק שמחות עם לב שמח. שיהיה ענבי הגפן בענבי הגפן עם גפ"ן – געזונט. פרנסה ברווח ואידיש נחת. שתזכה להמשיך בעבודת הקודש עוד שנים רבות עם הצלחה, הרחבת הדעת וסייעתא דשמיא
—
בשבת הבעל"ט כ"ה בסיון חל היומא דהילולא של התנא הקדוש וכהן גדול רבי ישמעאל בן אלישע. יש הרבה מה לומר וגם נאמר סביבות היצירה המהדימה של ידידי רבי יוסי גרין אבל נשאיר את זה לפעם אחרת. שמתי ביצוע לייב מתוך מופע שהתקיים כחודש אחרי שמחת תורה תשפ"ד בניו יורק בליווי תזמורתו של מנדי הרשקוביץ.
—
פרשת השבוע: "שלח לך": אומר רש"י "לדעתך, איני מצוה לך". לכאורה קשה כי בפסוק כתוב "וישלח משה אל מדבר פארן "על פי השם"? רבי מיילך בידרמן מסביר על פי היסוד של המאור עניים שלומדים פה יסוד גדול באמונה בעניין של רצון השם. שכל אדם צריך לעשות השתדלות לכל דבר. לפרנסה, שידוכים וכו'. אבל אחרי שהוא עשה את ההשתדלות צריך להאמין שהכל ביד השם. ולא יאמר לעצמו "חבל שלא עשיתי כך וכו'. מסביר רבי אלימלך בידרמן בעניין הזה, הפסוק מחבלי משיח יוצלו לרווחה, מחבלי מלשון "חבל". אדם שאומר לעצמו "חבל" וכו' סימן שיש לו חוסר אמונה, אז זה מה שהפסוק אומר לנו, כשאדם שיש לו אמונה כמו שצריך ללא חבל, אז הוא ניצל מ"חבלי" המשיח.
—
פסוק כ: "ומה הארץ, השמנה היא אם רזה, היש בה עץ אם אין". רש"י מבאר כאן על העניין "היש בה עץ", אם יש בהם אדם כשר. רבי משה לייב מסאסוב מבאר כאן שהכוונה לאדם כשר, אדם עניו ושפל ברך שעושה את עצמו כאין. וזה הביאור בפסוק "היש בה עץ", אם אתם רוצים לדעת האם יש באדם כשר, אם אין. אם יש אדם שרואה את עצמו כאין וכאפס. (זה מזכיר לי את השיר של שמילי אונגר הלא כל הגיבורים 'כאין' לפניך) זו המשמעות של הפסוק הזה.

ומדוע מדמים את האדם הכשר דווקא לעץ, למה לא לשמש או לירח שהם מאירים את העולם ומביאים לכל אחד ואחד את האור, הרי גם התורה נקראת אור, מדוע מדמים את האדם דווקא אל העץ ועוד אדם כשר? מפרש החתם סופר ששמש וירח אומנם עומדים על קיומם מאז בריאתם מששת ימי בראשית ועושים את מה שהקדוש ברוך הוא הורה להם אבל אין בהם שינוי. אבל עץ יש הרבה התפתחויות הוא יכול כל הזמן לפרוח לצמוח ולגדול וזה גם הביאור של הבעל שם טוב הקדוש על הפסוק "והתחזקתם מפרי הארץ", מה אנחנו למדים דווקא מההשוואה הזאת של אדם לעץ השדה ולפרי הארץ, אנחנו צריכים ללמוד מזה שכמו ששותלים באדמה פרי או ירק תחילה הוא נרקב אז אחרי שהוא נרקב הוא מתחיל להצמיח את שורשיו ואז פורח ממנו העצים גדולים שמביאים פירות זה היסוד לכל האדם אל תתייאש אפילו הוא ירד בעניינים רוחניים עליו לזכור את אותו ירק את אותו פרי שגם הוא אפילו חלילה מגיע למצב של הירקבות כלומר התרחקות מוחלטת כולו רקוב מבפנים לא להתייאש הנה לנו העץ הנה לנו פרי הארץ אנחנו דומים להם יש לנו בכל רגע אפשרות להתחיל ולהתפתח מחדש ולגדל שורשים וענפים עצים ופירות.
—
המרגלים הוציאו דיבת הארץ ואמרו "ושם ראינו את הנפילים בני ענק, ונהי בעינינו כחגבים, וכן היינו בעיניהם", אומר הרבי מקוצק שהאמירה הזו היא השורש של הבעייתיות בעניין הזה, מה אכפת לאדם מה יאמרו עליו הבריות, ולומדים את זה מהפרשה "שלח לך" – שלח ממך ההסתכלות של אחרים עליך. כפי ששר ליפא שמעלצער באידיש בשיר 'יענער' מתוך האלבום 'א פשוטער איד'.
—
"ויבוא עד חברון" אומר רש"י: כלב לבדו הלך שם ונשתטח על קברי אבות. זה למעשה המקור מן התורה על השתטחות על קברי אבות ויש אומרים גם לקברי צדיקים ובוודאי השתטחות במערת המכפלה, בתפילה אנחנו אומרים וזוכר חסדי אבות,(רמז לשיר…) בזמירות של שבת גם שרים קה זכות אבות יגן עלינו (עוד שיר…)
—
בימים אלו כל העולם מדברים על ארץ ישראל, גם בפרשתנו פרשת שלח לומדים כמה טוב ארץ ישראל. כמובן הכנתי כמה שירים אבל לפני זה חייבים איזה ווארט…

"ומה הארץ אשר הוא ישב בה הטובה היא". רבי חיים זוננפלד אמר "שיש ענין תמיד לראות את הטוב שבארץ ישראל ומפרש את הפסוק וראה בטוב ירושלים, צריך לראות את הטוב שבירושלים, הטוב שבארץ ישראל". יהושע בין נון גם סיפר לנו ש"הארץ אשר עברנו בה לתור אותה טובה הארץ מאוד מאוד". (מי יודע אולי בגלל זה דוד גבאי עשה שיר על הפסוק הזה…) אז בואו ונשמע כמה שירים על ארץ ישראל, וגם הבקשה של הר' משה צבי נריה זצ"ל שמבקש "תנו לי קדושת ארץ ישראל, וקדושת אהבת ישראל". (לחן נפלא של הרב הלל פלאי)
—
כתוב בפרשה "ויבכו העם בלילה ההוא", אומרת הגמרא: אמר להם הקב”ה אתם בכיתם בכיה של חינם ואני קובע לכם בכיה לדורות. יש לנו שיר באידיש שכתב מוטי אילאוויטש על העניין הזה. הוא כותב באידיש הרעיון של השיר. דמיינו לעצמכם אם אבותינו במקום לבכות בחינם, אבותינו היו צוחקים בחינם, אם קיבלנו תשעה באב בגלל בכיה של חינם, על אחת כמה וכמה איזה חג היינו מקבלים מ"שמחה בחינם".

ניסיתי לתרגם את השיר כמה שאני וכמובן אני אשתף אתכם כאן.

לאחר שחזרו המרגלים מן הארץ והוציאו דיבתה.
אוי וויי, האמין להם העם.
הם ישבו ובכו באהליהם. וַיִּבְכּוּ הָעָם בַּלַּיְלָה הַהוּא.
אמר להם הקב”ה:
אתם בכיתם בכיה של חינם. ואני קובע לכם בכיה לדורות (תענית כט עא)
בכיה של חינם, בכיה ללא סיבה
לכן אני קובע לכם בכיה לדורות.
שמחה של חינם, שמחה ללא סיבה
לכן אני קובע לכם שמחה לדורות.
יהודי אתה בוכה, אתה חושב שבחינם,
אבל בעקבות כך יש לעם ישראל תשעה באב
תתאר לך שאתה צוחק, אתה חושב שלחינם,
אבל מכך נעשית שמחת עולמים.
אוי וויי, האמין להם העם, זה כבר מזמן לא בכיה של חינם
הם ישבו ובכו באהליהם, ולכן אנו זועקים אליך כל כך הרבה שנים
וַיִּבְכּוּ הָעָם, בַּלַּיְלָה הַהוּא, תתן לנו כבר סיבה לשמחת חינם.
—
לפני שנמשיך עם הפרשה אני רוצה להרגיע אתכם שעוד לא שבוע לפני ראש השנה למרות שאני בטוח שהליטוואקס כבר מתכוננים לצעוק 'אלול' אבל נמשיך עם התפילות של משה רבינו.

משה רבינו אומר להקב"ה "ועתה יגדל נא וכו' כאשר דיברת לאמר". אומר רש"י ומה הדיבור? הפסוק הבא פסוק יח: השם קל רחום וחנון וכו'. אני חייב לעצור כאן כי יש שיר שהמילים בתחילת השיר הן מתוך "יהי רצון" אחרי תהילים. אבל השיר הזה אני כבר אומר הרבה שנים שזה השיר הכי אהוב עלי של אברהם פריד מכל הזמנים, אני יכול לדמיין לעצמי איך אברהם פריד יושב עם יוסי גרין על הפסנתר הידוע (ליד המטבח. מי שהיה פעם בבית שלו יודע על מה אני מדבר…) ובוכה בדמעות שליש.
—

נמשיך לפסוק הבא: "סלח נא לעון העם הזה כגדל חסד וכו' ויאמר השם סלחתי כדברך". אז חוץ מהשיר הנפלא של מיכה גמרמן, ישנו עוד שיר מדהים ביותר שהלחין הרב שמואל ברזיל, שפשוט היה לי קשה להחליט לקחת את השיר המקורי בביצוע של אביש בראדט או לשלב את הביצוע של מרדכי בן דוד מתוך מופע האסק 5. בסוף החלטתי לקחת את הביצוע בלייב כי הסאונד יותר טוב וכפי שאתם כבר יודעים היטב כמה שאני אוהב גרסאות בלייב ודרך אגב השיר הבא גם ביצוע לייב וגם השיר לכבוד שבת יהיה ביצוע לייב.
—
הפרשה מסתיימת עם הפרשה של ציצית.

רש"י: על כנפי בגדיהם כנגד ואשא אתכם על כנפי נשרים. גם הבעל הטורים אומר ציצי"ת בגימטריה נשרי"ם.

פתיל "תכלת" דומה לים וים דומה לרקיע. הרקיע זה סוג של טלית שמסוככת עלינו כמו שנשר מסוכך על גוזליו, והטלית העליונה זה מה שאנחנו מבקשים שהיא תציל אותנו מן החיצוניים. והיא תסוכך עלינו ותשמור עלינו. תוך כדי שכתבתי את זה כבר זמזמתי לעצמי את הלחן הידוע של רבי משה גאלדמאן ע"ה "והטלית והטלית יפרוש כנפיו עליהם" וכמובן ששמתי את הביצוע לייב של אייזיק האניג
—
הפרשה מסתיימת עם המילים "אני השם אלוקיכם" ובקריאת שמע מוסיפים את המילה "אמת". (אתם מבינים לבד שעמית ליסטוונד ישיר לנו עכשיו או שאני צריך לספר לכם…)
—
פרקי אבות פרק ג'
—
כמידי כל שבת מברכים אלי שוובל ולהקתו 'לב טהור' יעשה לנו כרפס במוח עם ברכת החודש
—
שיר לכבוד שבת: בפרשה לומדים על המקושש עצים בשבת. אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: אלמלי משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן – מיד נגאלים, נשמע את ליפא שמעלצער ומב"ד שרים ביחד "נאך איין שבת לאמיר ערליך זיין".

סדר השירים לפרשת שלח תשפ"ה:

עם הנצח – קובי ברומר
ניגון שמחה (גפן) – ליפא שמעלצער
תניא – אברהם פריד
מחבלי משיח – דדי גראוכר
מה אנו – שמילי אונגר
אל תתייאש – מרדכי בן דוד
יענער – ליפא שמעלצער
חברון – מב"ד (מתוך מופע אוהל)
זכות אבות – שלומי קצנלבוגן
ארץ ישראל – דוד גבאי
קדושה – יוסף חיים שוואקי
ארץ של האבות – חיים ישראל
שמחת חינם – מוטי אילאוויטש
השם השם – אברהם פריד
סלחתי – מיכה גמרמן
סלח – מב"ד מתוך מופע האסק 5
כנשר – אייזיק האניג (ביצוע לייב)
אמת – עמית ליסטוונד
פרקי אבות: פרק ג
עקביא בן מהללאל – סקולען
אז נדברו – חיים בנט
חביבין – יואלי גרינפלד
ברכת החודש – להקת לב טהור
שיר לכבוד שבת: Just One Shabbos ליפא – ומב"ד מתוך מופע The Event