מערכת הביטחון חשפה את איראן: לוויינים, AI ומל"טים

זה החל לפנות בוקר בשנת 1996. בבוקרו של אותו יום שוגר לחלל הלוויין הראשון במסגרת ההיערכות ללחימה רב-זירתית במזרח התיכון.

עם השנים שוגרו לחלל לוויינים נוספים, בגדלים שונים, כשהדרישה הייתה ברורה: למפות את המזרח התיכון עד כמה שניתן – ובעיקר את איראן.

הפריצה הגדולה הגיעה לאחר ליל התקיפה של ישראל באפריל 2024, אז נורו לעברה מאות טילים וכלי טיס בלתי מאוישים. היה ברור – צריך להעלות את איראן על המפה, תרתי משמע.

בתוך מדינה שגודלה 1.6 מיליון קמ"ר, צולמו עשרות מיליוני קמ"ר, ובהם נחשפה כל איראן – במה שהפך להצלחה הגדולה של מכת הפתיחה.

במערכות הביטחוניות השונות הוטמעה מערכת בינה מלאכותית רחבת היקף, שבאמצעותה צולמו מאות מטרות ביום, ונחשפו מאות אלפי קילומטרים – כולם הובאו לעיני מקבלי ההחלטות.

במינהלת החלל של מפא"ת נעשה שימוש בלוויינות טקטית הרואה יום ולילה ברזולוציה הגבוהה ביותר, לצד לווייני סער שמספקים תמונה מדויקת גם בשעות לילה אפלות.

בתום האירועים, ניתן לומר בבירור: מערכת החלל הישראלית מיפתה את כל איראן במשך 24/7, כשכל המזרח התיכון פתוח לעיני המודיעין הישראלי.

במהלך הלחימה בוצעו עשרות שינויים באוויר, תוך כדי תנועה, והושמשו אלפי מטרות בזמן אמת.

עם תום המיפוי – החלו הפעולות בשטח. מטוסי חיל האוויר הראשונים המריאו מאזורים המרוחקים מאיראן כדי להימנע מחשיפת הכוח, ובמהלך הפעולה הושמדו רוב מערכות ההגנה האווירית הצפופות של איראן. בכך נפתח נתיב תקיפה חופשי למטוסי חיל האוויר – ובהמשך גם למטוסים האמריקנים.

"הבאנו את עזה לאיראן", אומר גורם בכיר במפא"ת, כשהוא מתייחס להשפעה הפסיכולוגית של קולות הכת"במים למיניהם, שהובילו את המפעילים האיראנים לתחושת נרדפות. במהלך פעולות אלו הותקפו כ-500 מטרות.

כלי הטיס הבלתי מאוישים היוו 86% ממכלול הפעילות באיראן, כאשר המטוסים המאוישים השתמשו בחימושים פשוטים יחסית ובעלות נמוכה יותר – כדי לזרוע הרס וחבלה בקרב מפעילי המשגרים.

צריך להבין: היכולות הללו נבנו לאורך 15 עד 25 שנה. גם בישראל היו מתנגדים לא מעטים למערכות האלו, הן בדרגים הפנימיים והן בצה"ל. בסופו של דבר, ההחלטה להמשיך לפתח מערכת שמשלבת את כלל היכולות – הייתה מוצדקת.

זו הייתה המערכה המקושרת ביותר אי פעם. גרסאות חדשות של מערכות לחימה שהוטמעו שבוע בלבד לפני התקיפה, סייעו לביצוע פעולות מדויקות ויעילות.

מערכת היירוטים רשמה הצלחה של 86% ביירוט טילי קרקע-קרקע, ו-99% בהשמדת כלי טיס בלתי מאוישים. כיפת ברזל הייתה אבן דרך ביירוט כלי הטיס הקטנים, לצד מערכת קלע דוד שיירטה טילים, חיל הים שפעל בטילים מסוג ברק, ומעל כולם – מערכת החץ.

במנהל לפיתוח אמצעי לחימה ותשתית (מפא"ת) במשרד הביטחון מציינים: "אמנם היו נזקים בסדר גודל של כ-10 מיליארד שקלים, אך פוטנציאל הנזק אילולא פעלו המערכות – עמד על כ-70 מיליארד שקלים."

הפיתוחים המשמעותיים במערכת הביטחון נמשכים כל העת ואף הוגברו בתקופה האחרונה, עם השלמת מלאים ופיתוחים חדשים שמתבצעים בשיתוף מפעלי התעשייה הביטחונית.

מערך המל"טים פעל לראשונה באופן רציף במעגל שלישי, ביצע אלפי שעות טיסה וביצע מעל 500 תקיפות וסיכולים.

חימושים כחול-לבן שפותחו לאורך כ-20 שנה במפא"ת ובתעשיות הביטחוניות, השתתפו הן במכת הפתיחה והן בלחימה הכוללת – והיוו גורם מכריע בהשגת ההפתעה ובמימוש היעדים.

מפא"ת הוביל בתקופה האחרונה מאמץ פיתוח רחב היקף בחמישה מאמצים עיקריים: הגנה אווירית, מל"טים, חלל, חימושים והגנה למטוסי קרב, AI ודיגיטל.

במשרד הביטחון מדגישים: "לא היה בשום שלב חוסר במיירטים או בחימושים. שיתוף הפעולה עם ארצות הברית ומדינות נוספות נמשך כל העת – וכולל גם את הימים האלו."