ימי שפוט השופטים

עימות בבית המשפט העליון: נועם סולברג נגד יצחק עמית

שופט העליון נעם סולברג התעמת עם הנשיא מטעם עצמו יצחק עמית על שיבוץ הרכבים מצומצמים ואקטיביסטיים בעתירות עקרוניות. הרשות השופטת: "עמית ממעט להתערב" • השופטים מפסיקים לשתוק ולהיכנע

גדי פוקס

ז' בתמוז תשפ"ה, 03/07/25 08:29 עודכן: 09:58

א+

א-

השופט עמית וסולברג | צילום: אריה לייב אברהמס, חיים גולדברג, יוסי זמיר/פלאש 90

העיתונאי נטעאל בנדל חושף הבוקר (חמישי) ב"ידיעות אחרונות" כי השופט נעם סולברג פנה לאחרונה במספר שיחות אישיות לנשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ומתח בפניו ביקורת על אופן קביעת ההרכבים בעתירות עקרוניות. לטענתו, עמית מותיר את ההכרעות בעתירות החשובות בידי שלושה שופטים ותיקים בלבד – הוא עצמו, סולברג, וענת ברק-ארז – מה שמוביל להרכב מצומצם שאינו נהנה מאמון ציבורי רחב.

בשנת 2025, כך מדווח בנדל, קבע הנשיא עמית כי חמש מהעתירות המרכזיות ביותר שנידונו באותה שנה, יידונו בהרכב סניוריטי ולא בהרכב אקראי. העתירות נגעו לנושאים מהותיים ורגישים: פיטורי ראש השב"כ רונן בר, הדחת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ביטול חוק לשכת עורכי הדין, ביטול חוק נציב התלונות על השופטים, וביטול החלטת הממשלה למנוע פרסום ממשלתי בעיתון "הארץ".

גם בעתירות בג"ץ הגיוס ובג"ץ נציב שירות המדינה, ההרכב נקבע על ידי ממלא מקום הנשיא דאז, השופט עוזי פוגלמן, אך מי שנתן את הצו על תנאי ובחר שלא להרחיב את ההרכב – היה השופט עמית.

על פי הדיווח, סולברג טען בפני עמית כי הרחבת ההרכב חיונית לאמון הציבור בהליך השיפוטי ובטוהר מערכת המשפט. אלא שהרחבת ההרכב הייתה מביאה לשיבוץ שופטים שמרנים נוספים – כמו דוד מינץ ויוסף אלרון – דבר שהיה מבטל את הרוב האקטיביסטי של השופטים עמית וברק-ארז, ולכן, לפי סולברג, עמית נמנע מכך.

עוד נחשף כי אחת הסיבות שהובילו את סולברג ליזום את השיחות עם הנשיא עמית הייתה פסקי הדין בעתירות פיטורי ראש השב"כ ונציב שירות המדינה. בפסקי דין אלה, קבעו השופטים עמית וברק-ארז קביעות מרחיקות לכת – בין היתר, כי לא רק ראש הממשלה בנימין נתניהו מצוי בניגוד עניינים בנוגע לפיטורי ראש השב"כ, אלא גם כלל הממשלה. סולברג נותר בדעת מיעוט, והביע ביקורת חריפה על חבריו להרכב.

השינוי בהרכב האישי של שופטי העליון בשנים האחרונות יצר מצב חסר תקדים: בעבר, גם כאשר הורחבו ההרכבים, נשמר רוב אקטיביסטי, אולם כיום – הרחבת ההרכב עלולה לשנות את מאזן הכוחות.

בנדל מציין כי השיח המתוח קיבל ביטוי גם בהחלטה של סולברג בעניין בג"ץ מינוי ראש השב"כ. בהחלטתו להעביר את הדיון להרכב רחב, כתב השופט: "ככל שיינתן צו על תנאי, תישקל הרחבת ההרכב", וזאת למרות שהרחבת ההרכב נתונה לסמכותו הבלעדית של הנשיא עמית. בניגוד למקרים קודמים, עמית לא קבע הרכב סניוריטי בעתירה זו, אלא שובצו בה השופטים אלכס שטיין וגילה כנפי-שטייניץ. בדיון שהתקיים, השניים אתגרו את עמדותיו של עמית – למורת רוחו.

לפני כחודש, פרסם העיתונאי עמית סגל טור ב-ynet וב"ידיעות אחרונות", ובו קרא לסולברג שלא לאפשר לנשיא עמית "ללהק אותו כדעת מיעוט" להרכב סניוריטי. כעת מתברר כי זמן קצר לאחר פרסום הטור, פנה סולברג לעמית ודרש ממנו להפסיק את שיבוץ ההרכב המצומצם בשלושת הוותיקים בלבד. הוא טען כי בעתירות עקרוניות מסוג זה, יש להרחיב את ההרכב ולאפשר לקולות נוספים להישמע – ולא להותיר את ההכרעה בידי קומץ שופטים בלבד.

מדוברות הרשות השופטת נמסר בתגובה:

"סעיף 27 לחוק בתי המשפט מתיר לנשיא לבחור את הרכב השופטים. כפי שמסרנו במספר הזדמנויות בעבר, הנשיא ממעט להתערב בקביעת הרכבים. כאשר מדובר בהליכים בהיקף חריג, שהמעורבות בקביעתם נעשית לטובת חלוקה שוויונית של העומס בין שופטי העליון, או כאשר ההליך מעורר שאלה משפטית מורכבת במיוחד שיש לה השלכות רוחב משמעותיות, או שהיא בעלת משמעות ציבורית מיוחדת – הפרקטיקה הנהוגה מזה שנים רבות בבית המשפט העליון היא שבהליכים אלו ידון ההרכב הבכיר של בית המשפט.

בניגוד לנטען באופן ספקולטיבי, הנשיא עמית קבע את הרכב השופטים שידון בתיק אחד שנשמע בשנת 2025 (מתוך למעלה מ–1,700 תיקים שנשמעו לפני הרכב שופטים; בארבעה תיקים נוספים נקבע הרכב השופטים, אך טרם התקיים בהם דיון ועשויים להיות שינויים). עוד בניגוד למצוין בשאילתה, ההנחיה על זהות ההרכב שידון בהליך שנגע לנציב שירות המדינה ניתנה על ידי ממלא מקום הנשיא בדימוס, השופט פוגלמן, ולא על ידי הנשיא עמית. בבית המשפט העליון קולם של כל אחד מהשופטות ומהשופטים מקבל ביטוי במסגרת הליכים רבים שמתנהלים בהרכבים מגוונים".