השכר הממוצע בישראל ממשיך לעלות, אך האם השכירים באמת מרגישים את ההבדל? על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו ב-3 ביולי 2025, השכר הממוצע ברוטו למשרת שכיר באפריל 2025 הגיע ל-13,905 שקל – עלייה של 3.6% לעומת אפריל 2024, אז עמד השכר על 13,423 שקל. עם זאת, כוח הקנייה נותר כמעט ללא שינוי, והשכר במחירים קבועים (לאחר ניכוי השפעת האינפלציה) נותר קפוא על 11,250 שקל.
הנתונים חושפים פערים משמעותיים בין מגזרי המשק. בענף ההייטק, השכר הממוצע זינק ל-32,636 שקל – עלייה של 1.5% לעומת אפריל 2024, אך מספר המשרות בענף דווקא ירד ב-0.4% לעומת מרץ והסתכם ב-399 אלף משרות, המהוות כ-9.7% מסך המשרות במשק. במגזר הפיננסי, השכר הממוצע הגיע לשיא של 33,407 שקל, בעוד שבמגזר החברות הלא-פיננסיות, המהווה 63% מהמשרות, השכר עמד על 15,249 שקל. בתחתית הסולם נמצא מגזר משקי הבית, עם שכר ממוצע של 5,714 שקל בלבד.
מספר משרות השכיר במשק עמד באפריל על 4.099 מיליון, עלייה של 2.1% לעומת אפריל 2024, אך ירידה זעירה לעומת מרץ 2025 (4.103 מיליון). הנתונים מצביעים על צמיחה מתונה בשוק התעסוקה, אך עם סימנים להאטה קלה בחלק מהענפים, כפי שנראה בהייטק.
עוד באתר:
אומדני בזק של הלמ"ס לחודש מאי 2025 מראים כי השכר הממוצע עמד על 13,175 שקל – עלייה של 3.4% לעומת מאי 2024. הנתונים, המבוססים על מידע חלקי, מרמזים על המשך מגמת העלייה בשכר, אך בקצב מעט איטי יותר בהשוואה לאפריל.
העלייה הנומינלית בשכר נשמעת מבטיחה, אך היעדר השינוי בכוח הקנייה מעורר דאגה. כאשר השכר במחירים קבועים לא עולה, המשמעות היא שהשכירים לא בהכרח נהנים מרווחה כלכלית גדולה יותר, שכן עליית המחירים ממשיכה לנגוס בהכנסות. במיוחד בהייטק, שבו השכר הגבוה מלווה בירידה במספר המשרות, עולות שאלות לגבי היציבות ארוכת הטווח של הענף.
