
פסק הלכה אקטואלי ומיוחד במינו, התפרסם אמש בעלון 'דברי חמד' היוצא לאור מדי שבוע מתורתו של מרן הגאון רבי יצחק זילברשטיין, הנוגע לבחורי ישיבות רבים הנוהגים מדי ליל-שישי לקנות צ'ולנט ולהתענג על אכילתו.
להלן נוסח מכתב השאלה שהגיע לשולחנו של מרן, מכמה בני ישיבות: "רצינו לשאול את מרן, היות וידוע שיש עניין גדול לאכול 'חמין' [צ'ולנט] בשבת קודש, וכל השנים זה היה מאכל מיוחד שהיו אוכלים אותו בסעודת צפרא דשבתא, והיו רבים שהיו מקיימים מצוות 'טועמיה חיים זכו' ממאכל מעודן זה בערב שבת או בליל שבת. אך הנה לאחרונה התחילו רבים 'להדר' כבר להקדים לטעום ממאכל זה גם בליל שישי, עד כדי כך שיש שכבר מכינים מאכל מיוחד זה בסירים ענקיים רק עבור ליל שישי, לא בשביל לטעום ממאכל שבתי, אלא בשביל לעדן את עצמם בליל שישי, ויש 'המהדרים' לאכלו ביום חמישי ואף בשאר ימות השבוע. ושאלתנו היא, האם יש בזה טעם לפגם שמאכל שתחילת הווייתו הייתה עבור שבת, שאוכלים אותו גם בימות החול, או שאין בזה חסרון. והאם ממידת חסידות יש עניין שמאכל שבכל הדורות היה מיוחד לשבת קודש, שימשיכו לאכלו דווקא בשבת קודש ולא בשאר ימות השבוע?".
מרן הגר"י זילברשטיין מביא בתשובתו ידיעות רבות, ושלל מקורות ונימוקים מהש"ס והפוסקים, על הענין הגדול לייחד ולכבד את השבת עם מאכלים מיוחדים, ושלא תהיה האכילה ביום חול, כמו האכילה בשבת. [בין המקורות שמצטט הרב הם: מדרש תנחומא (פרשת בראשית סימן ב), תיקוני זוהר (תיקון כא, ותיקון מח), רמב"ן (ויקרא כג, ב), רד"ק (ישעיהו נח, יג)]. בין הדברים הביא הרב שיש פוסקים הסוברים [ים של שלמה (גיטין דף לח ע"ב)] שעדיף לא לאכול דגים בליל שבת, כדי שיוכלו לענג את סעודת השבת בבוקר עם דגים, שהרי 'כבוד יום קודם לכבוד לילה', מזה מסיק הרב זילברשטיין: "ומכאן נלמד קל וחומר, שאם יש להימנע מלאכול מאכל חביב בסעודת ליל שבת, כדי לכבד את סעודת היום, כל שכן שיש לכבדו מימות החול, ואין לאכול בימות החול מאכלי שבת שאוהבים, ואז יוכל לכבד את השבת כדבעי".
עוד באתר:
כמו כן מביא הרב זילברשטיין מה שהעידו הפוסקים על האר"י הקדוש שהיה מקפיד מאד שלא לעשות שום תבשיל הנהוג לעשות בשבת, כגון פישטיד"א וכיוצא, בימות החול. וכן מסופר על הבעש"ט שהתאכסן בבית ועשו לכבודו סעודה, ובצד עמד ילד שאכל 'אי מיט צויבל' ואמר לו 'קינד לעבין, מאכל זה אוכלים יהודים רק בשבת', גם על החת"ס מסופר שהכינו לו מאכל של צימע"ס באמצע השבוע, ואמר שהוא מאכל שבת, והוסיף: "ומאכל שבת עסט מען ניקסט אין דער וואכען" [מאכל שבת אין אוכלים בימות החול].
מרן מוסיף, שבפרט מאכל הצ'ולנט שנוצר במיוחד לכבוד השבת, כדי שיוכלו לאכול מאכל חם בשבת בבוקר, וכמו שכתב הבעל המאור (שבת דף טז ע"ב) שתקנת רבותינו היא לענג את השבת בחמין, וכל מי שאינו אוכל חמין, צריך בדיקה אחריו אם הוא מין ואפיקורס.
עוד מדגיש הרב שמאכל הצ'ולנט הוא מאכל שכבר בדורות עברו היו שחששו לאכלו מחמת בריאות, וכמו שכתב בספר הקדוש 'בני יששכר' (מאמרי השבתות, מאמר ג), שבשבת אין צריך לחשוש כי השבת משרה ברכה במאכל, וכך כתב המשנה ברורה ששומר מצוה לא ידע דבר רע. אבל האוכלו בימות החול, אין לו שמירה זו.
את פסק ההלכה המרעיש, מסכם מרן הרב זילברשטיין בשורות ספורות: "הצ'ולנט הוא מאכל שנוצר במיוחד עבור שבת, ולכן מאד ראוי שלא לאכול ממנו בימי החול, כדי שיוכל לענג את השבת במאכל זה. ובפרט שמאכל זה אינו בריא, ורק בזכות השבת שורה בו ברכה ומעדן את הגוף, ושומר מצווה לא ידע דבר רע".
ללא ספק, מדובר בפסק אקטואלי, הנוגע הלכה למעשה ממש לבחורי ישיבות רבים, אשר נהגו עד היום לקנות ולפנק את עצמם מדי ליל-שישי במאכל זה. אך 'תורה היא וללמוד אנו צריכים', ובכל מעשה ותנועה שאנו באים לעשות, עלינו לשמוע לדעת התורה וההלכה, וככל היוצא מפי חכמי הדור – כן נעשה, ובפרט בענין זה הנוגע לכבוד ועונג השבת.