ילדים שאובחנו עם הפרעת קשב וריכוז (ADHD) עלולים להיות חשופים לסיכון מוגבר באופן משמעותי לפתח יתר לחץ דם – כך מגלה מחקר חדש ומקיף שנערך על ידי קופת חולים לאומית בשיתוף עם הפקולטה לרפואה באוניברסיטת אריאל.
המחקר, שנחשף הבוקר (חמישי) לראשונה בכאן רשת ב', התבסס על ניתוח נתונים ארוך טווח של עשרות אלפי ילדים בגילאי 5 עד 18. המידע נאסף לאורך תקופה של למעלה משני עשורים.
הממצאים שפורסמו מעידים על כך שכבר כחמש שנים לאחר אבחנת ADHD, הסיכון של ילדים אלו ללקות ביתר לחץ דם גבוה פי שלושה ויותר לעומת ילדים שלא אובחנו עם ההפרעה. עוד נמצא כי הסיכון נותר גבוה גם עשר ואף עשרים שנים לאחר האבחנה, דבר המצביע על קשר ארוך טווח בין ההפרעה לבעיות לחץ דם.
עוד באתר:
יתרה מכך, החוקרים מצאו כי ילדים עם ADHD נטו לצרוך יותר תרופות לטיפול בלחץ דם – מה שמרמז לא רק על אבחנה סטטיסטית אלא על חומרה קלינית ממשית.
עם זאת, מדובר במחקר תצפיתי, לא קליני, ולכן לא ניתן לקבוע בוודאות קשר סיבתי אלא רק להצביע על קורלציה ברורה ומובהקת בין שתי התופעות.
פרופסור יבגני מרזון, סגן דיקן בית הספר לרפואה באוניברסיטת אריאל ובכיר בקופת חולים לאומית שעמד בראש המחקר, הסביר כי ייתכן והקשר נעוץ במנגנונים מערכתיים רחבים.
לדבריו: "כנראה שהגורמים שמחברים בין הפרעת קשב ליתר לחץ דם הם רב-מערכתיים וכוליים. בין היתר ניתן למנות עוררות יתר של המערכת העצמאית (האוטונומית), קשיים בוויסות רגשי שמאפיינים ילדים עם הפרעת קשב, וגם גורמי לחץ מתמשכים שיכולים להוביל לעלייה בלחץ הדם".
פרופ' מרזון מדגיש כי חשוב לעקוב באופן יזום ותכוף אחרי מדדי לחץ דם אצל ילדים המאובחנים עם הפרעת קשב, במיוחד אלו הנמצאים בטיפול תרופתי. לדבריו, יש לראות בילדים אלו אוכלוסייה שזקוקה לניטור רפואי מקיף, ולא להסתפק במתן תרופות בלבד.
"מעקב רפואי שגרתי צריך לכלול גם מדידות לחץ דם תקופתיות", הוא אומר, "אבל מעבר לכך, דרוש טיפול הוליסטי הכולל הפחתת סטרס ודלקת כרונית. יש לתת מקום גם לטיפולים רגשיים, ייעוץ תזונתי, פעילות גופנית מותאמת אישית, ריפוי בעיסוק והדרכת הורים. רק שילוב כזה יוכל לספק מענה אמיתי ולהפחית את הסיכון לטווח הארוך".
המחקר מאיר זרקור חשוב על אחד ההיבטים הבריאותיים הפחות מוכרים של הפרעת הקשב – ומעמיד אתגר חדש בפני מערכת הבריאות בישראל והעוסקים בטיפול בילדים עם ADHD.
