
נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, נתון תחת ביקורת חריפה על שימוש בשיטות אוטוריטריות לדיכוי יריבים והשתקת מבקרים, בחסות חוקי החירום שהוטלו מאז הפלישה הרוסית ב-2022. סדרת זעזועים ממשלתיים, כולל הדחת ראש הממשלה דניס שמיהל, ופשיטות על בתיהם של פעילים כמו ויטלי שבונין ושר התחבורה לשעבר אולכסנדר קוברקוב, מעוררות חשש כי זלנסקי מוביל את המדינה לעבר שלטון ריכוזי.
ביום שישי האחרון, כוחות חמושים של יחידת החקירות הממשלתית (SBI) פרצו לביתו של שבונין בחארקוב, והחרימו מחשבים וטלפונים ללא צו תקף. שבונין, ממנהיגי ארגון AntAC למאבק בשחיתות, טען כי מדובר בניסיון פוליטי להפחדה. "זלנסקי שולח מסר: אף אחד לא חסין," אמר, בעוד עורכת דינו טענה כי פעולותיו אושרו כחוק.
במקביל, פשיטה על ביתו של קוברקוב בקייב נקשרה לטענות שחיתות, אך מקורביו טוענים כי זו נקמה על חשיפת שחיתות של מקורב לזלנסקי. שתי הפרשות נתפסות כחלק ממגמה לדיכוי מבקרים, תוך ניצול סמכויות החירום כדי לסלק יריבים פוליטיים.
עוד באתר:
זלנסקי הודיע על שינויים ממשלתיים נרחבים, כולל מינוי יוליה סבירידנקו, מקורבת לראש לשכתו אנדריי ירמק, לראשות הממשלה. שמיהל ימונה לשר ההגנה, בעוד שר ההגנה היוצא יועבר לשגרירות בארה"ב. המהלכים, לצד סיכול מינוי חוקר עצמאי למשרד לביטחון כלכלי, עוררו ביקורת על התערבות פוליטית.
חברי פרלמנט, כולל אנסטסיה ראדינה ממפלגת זלנסקי, וראש עיריית קייב, ויטאלי קליצ’קו, תקפו את המהלכים כפגיעה בדמוקרטיה. "זה תסריט רוסי של פילוג ורדיפה," אמרה חברת הפרלמנט אולכסנדרה אוסטינובה. פעילים טוענים כי זלנסקי משתמש במלחמה כדי לחזק את שלטונו, תוך השתקת עיתונאים ופעילים.
דיפלומטים מערביים הביעו דאגה מהתבנית של דחיקת מבקרים והעדפת מקורבים. "בלי מוסדות עצמאיים, התמיכה הבינלאומית עלולה להיפגע," הזהיר גורם דיפלומטי. מאז 2014, אוקראינה השקיעה בבניית דמוקרטיה, אך כעת רבים חוששים כי הישגים אלה בסכנה.
הפופולריות של זלנסקי יורדת, בין היתר בשל דחיית הבחירות ב-2024 ואי-מימוש הבטחות נגד שחיתות. בעוד הוא מנווט את המלחמה מול רוסיה, השאלה היא האם יצליח לשמור על עקרונות דמוקרטיים, או שמא ימשיך בדרך שמבקריו מכנים "מסוכנת לחירות הפנימית של אוקראינה".