בנק ישראל מקדם רפורמה מהפכנית בתחום עמלות העו"ש (עובר ושב), שצפויה לשנות את הדרך שבה לקוחות הבנקים משלמים עבור פעולות בנקאיות. במקום החיוב הנוכחי עבור כל פעולה בנפרד – כמו משיכת מזומן, הפקדת שיק או העברה בנקאית – הרפורמה מציעה מעבר לתשלום חודשי קבוע של עד 10 שקלים עבור 100 פעולות בחודש. פעולה מעבר למכסה תחויב בשקל נוסף. בחדשות 12 דיווחו כי כל הלקוחות יצורפו אוטומטית למערכת החדשה, ללא אפשרות להישאר במערכת הישנה, כאשר 10 שקלים יהוו תקרה מקסימלית, והבנקים יוכלו להציע מחירים נמוכים יותר.
למה הרפורמה נחוצה?
לדברי המפקח על הבנקים, דניאל חחיאשוילי, המבנה הנוכחי של עמלות יצר בלבול ומורכבות בקרב הלקוחות, שהתקשו להבין מונחים כמו "פעולה בערוץ ישיר" או "פעולה באמצעות פקיד". סקרים של בנק ישראל הראו כי תחום העמלות הוא אחד הגורמים המרכזיים לחוסר שביעות רצון ולאובדן אמון הציבור במערכת הבנקאית. הרפורמה נועדה לפשט את המערכת ולהגביר את השקיפות.
עוד באתר:
מי ירוויח?
גרניט אופק, מנהלת יחידת האסדרה בפיקוח על הבנקים, מסרה כי כ-40% מהלקוחות צפויים להפיק תועלת מהרפורמה. המרוויחים הגדולים ביותר יהיו עסקים קטנים, שכיום משלמים כ-25 שקלים בחודש במסלול המורחב וייהנו מחיסכון של כ-15 שקלים. גם לקוחות פרטיים המבצעים יותר מחמש פעולות בחודש צפויים לחסוך, שכן התשלום החדש מגלם עלות של חמש פעולות במחירי השוק הנוכחיים.
מי עלול להפסיד?
כ-25% מהלקוחות, המבצעים כיום מעט פעולות ומשלמים פחות מ-10 שקלים בחודש, עלולים לשלם יותר תחת הרפורמה. בבנק ישראל מודעים לבעיה זו ובוחנים פתרונות עבור קבוצה זו. לקוחות הפטורים כיום מעמלות, המהווים כ-35% מהציבור, צפויים להמשיך ליהנות מפטור, שכן הבנקים יוכלו לשמור על ההטבות הקיימות.
מה עם כרטיסי דביט?
במקביל, הרפורמה כוללת פיקוח על דמי כרטיסי חיוב מיידי (דביט), עם תקרה של 5 שקלים בחודש, במטרה להקל על אוכלוסיות מוחלשות ומסורבי כרטיסי אשראי, המשתמשים בכרטיסים אלה כחלופה דיגיטלית.
מתי זה יקרה?
הרפורמה נמצאת כעת בשלב טיוטה, ומועד יישומה הסופי ייקבע לאחר התייעצות עם הציבור והבנקים. בבנק ישראל מדווחים על קבלת פנים חיובית עד כה, אך ממתינים להערות נוספות בטרם יקבעו את לוח הזמנים הסופי.
רקע ונסיונות קודמים
בנק ישראל נאבק שנים עם סוגיית עמלות העו"ש. ב-2014 הוצגה מערכת מסלולים שכללה תשלום חודשי קבוע עבור מספר פעולות, אך רבים לא הצטרפו בשל חוסר מודעות. ב-2022 נוסתה שיטת "המסלול המיטבי", שבה הבנק בוחר את החיוב הזול ביותר עבור הלקוח, אך היא נכשלה בשל מורכבותה. הרפורמה הנוכחית, הדומה למודל חברות הסלולר, נועדה לפתור את הבעיות הללו ולהבטיח פשטות ושקיפות.
