
בתוכניתו "ברוך שאמר", השיב הגאון הרב ברוך שרגא לשאלה מרכזית שמטרידה רבים בימי בין המצרים – האם מותר לברך "שהחיינו" על פירות חדשים או בגדים חדשים בתקופה זו, שבה עם ישראל מתאבל על חורבן בית המקדש.
לדברי הרב, המנהג הרווח בקרב עם ישראל הוא שלא מברכים "שהחיינו" בימים אלה. המנהג מבוסס על ההבנה שהברכה הזו, "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה", אינה מתאימה לזמן של פורענות ואבלות. לכן, נהגו ישראל שלא לאכול פירות חדשים ולא ללבוש בגדים חדשים בתקופה שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, כדי להימנע מהצורך לברך "שהחיינו". הרב ציטט את דברי החיד"א בספרו "חיים שאל", שם נכתב שהאיסור לברך "שהחיינו" חל כבר מליל שבעה עשר בתמוז – משום שהלילה עצמו נחשב כבר לזמן פורענות.
הרב ציין שהרמב"ן כתב כי מעיקר הדין היה מקום להתענות גם בליל י"ז בתמוז, כמו בתשעה באב, ולכן אין מקום לברך "שהחיינו" גם בלילה זה. עם זאת, הרב הבהיר כי מבחינת ההלכה היבשה, אין איסור מובהק, והביא את דברי הגאון מלילא, שאמר שימי בין המצרים אינם חמורים מיום מיתת אביו של אדם. כפי שכתוב בגמרא, אדם ששומע על מות אביו אך מקבל ממנו ירושה משמעותית – מברך "ברוך דיין האמת" על הצער, ו"שהחיינו" על הירושה. כך שאין מניעה עקרונית לברך גם בימי צער.
עוד באתר:
אלא שהטעם להימנעות נובע מהתוכן של ברכת "שהחיינו" עצמה. כפי שכותב המגן אברהם, אין ראוי לומר "שהחיינו" על זמן של פורענות. ספר חסידים אף מספר על חסידים מהדורות הראשונים שהקפידו לא לאכול פירות חדשים בתקופה זו, לא בגלל איסור הלכתי, אלא בגלל אי נוחות לומר שהגיענו לזמן כזה.
מרן השולחן ערוך פסק בלשון של זהירות: "טוב להיזהר" שלא לאכול פירות חדשים ולא לחדש בגדים בתקופה זו, כדי שלא להיכנס לשאלת ברכת "שהחיינו". בהתאם לכך, אין ללבוש בגדים חדשים שמברכים עליהם "שהחיינו" – גם לא בליל שבעה עשר בתמוז, ולא לכל אורך ימי בין המצרים.
עם זאת, הרב הבהיר כי ישנם מצבים יוצאי דופן שבהם מותר ואף ראוי לברך "שהחיינו". למשל, אישה בהריון שמתאווה לפרי חדש – כיוון שיש חשש שהמניעה עלולה להזיק לה או לעובר, מותר לה לאכול את הפרי וגם לברך עליו "שהחיינו". עוד מקרה שבו מותר לברך "שהחיינו" הוא בברית מילה – אבי הבן מברך את הברכה גם בימי בין המצרים. אם יש בידו פירות חדשים, הוא יכול לכוון את הברכה גם עליהם ולצאת בכך ידי חובה.
ביחס לשבתות שבין המצרים, נחלקו הפוסקים. יש אומרים שגם בשבתות אלו אין לברך "שהחיינו", כפי שכתב רבנו האר"י בשער הכוונות וכן החיד"א. לעומתם, פוסקים אחרים כמו ספר חסידים, יוסף אומץ והכתב סופר סוברים שמותר ואף מצווה לברך "שהחיינו" בשבת – כיוון שאין אבלות נוהגת בשבת, והמצווה לשמוח בשבת דוחה את מנהגי האבלות. הרב עובדיה יוסף בספרו "חזון עובדיה" מציע ספק-ספיקא להקל – שמא הלכה שמותר לברך "שהחיינו" בימים אלו, ואם לא – שמא הלכה שמותר לפחות בשבתות, ולכן מי שמקל בשבת – יש לו על מה לסמוך.
עם זאת, הרב הדגיש שיש להבחין בין פירות לבגדים. אם אדם אוכל פרי חדש בשבת – הנאתו רגעית וחולפת, ולכן יש מקום להקל. אך בגדים חדשים ממשיכים להוות מקור שמחה גם לאחר שבת, ולכן כותב העלייה רבה שאין ללבוש בגדים חדשים גם בשבתות של בין המצרים. כך דעת רוב הפוסקים, וגם הרב עובדיה יוסף כתב שיש להחמיר בכך מראש חודש אב.
בנוגע לברכת "הטוב והמטיב", סיכם הרב ברוך שרגא כי אין מניעה לברך אותה גם בימי בין המצרים. מדובר בברכה שאינה על הזמן, אלא על ההנאה ביין עם אחרים, ולכן אין בה את אותה הבעייתיות הקיימת בברכת "שהחיינו".
האזינו לדברים המלאים מתוך 'ברוך שאמר' ב'קול חי':