היום חל יום ההילולא של אחד מגדולי האדמורי"ם שהנהיג את החצר החסידית הגדולה. לרגל 40 שנה להסתלקותו מתחקה אחרי עקבותיו דוד גדנקן עם 10 דברים שרציתם לדעת על רבי ישראל אלתר "הבית ישראל" זצ"ל.
א. רבי ישראל יליד פולין, נולד באסרו חג הסוכות תרנ"ה (כ"ד בתשרי). היה בנו השלישי של הרבי מגור רבי אברהם מרדכי אלתר ה"אמרי אמת" .
ב. עד גיל עשר זכה ללמוד אצל סבו הרבי יהודה אריה ליב אלתר ה"שפת אמת". הסבא הבחין כי נכדו הינו עילוי בלימודיו וכי היה כבר כילד מקפיד על הזמנים על פי המסורת שהייתה נהוגה בחסידות גור.
עוד באתר:
ג. כבר בגיל בר מצווה התארס עם בת דודו רבי יעקב מאיר בידרמן ונישא לה כשהיה בן 15 (שנת תר"ע). למד אצל חמיו עד שהיה בן 16. עוד בחיי אביו האדמו"ר, הנהיג קבוצה של אברכים שנקראה " בני עלייה" כולם חסידי גור ונהג, למרות גילו הצעיר למסור להם הנהגות והלכות.
ד. לאביו רבי אברהם מרדכי, היה יחס מאד חיובי לארץ ישראל ובשנת תרפ"א נסע לביקור בארץ הקודש, אחת מחמשת ביקוריו. אדמו"רים אחרים בפולין לא ראו בעין יפה את נסיעתו לארץ ישראל ולהם השיב "אני כמו חסיד שמוכרח מדי פעם לבקר את רבו, כך אני מוכרח בכל כמה שנים לבקר את האם-ארץ ישראל. כך ספג רבי ישראל מאביו את האהבה לארץ ישראל. הוא תמך בלב שלם בגישת אביו כי מי שאינם יכולים לנסוע ולהשתקע בארץ,יפריש מהונו סכום כדי לקנו נחלה שתישא פירות גם בעולם הזה.
ה. כשקדרו שמי אירופה והנאצים פלשו לפולין ברח רבי ישראל יחד עם אביו לארץ ישראל. כל משפחתם הקרובה נרצחה בשואה כולל אשתו של ה"בית ישראל" בתו ובנו. אביו נפטר בחג השבועות תש"ח. רבי ישראל אלתר התמנה כממלא מקומו באדמו"רות. קודם לכן נישא בשנית לפערל, ביתו של הרב דוד וינפלד. מנישואיו אלה לא היו לו ילדים והרבי נהג לאמר על כך "אני זכר לחורבן". למרות הפצרות של משפחתו הקרובה שישא אשה אחרת הוא סירב לגרשה ולפגוע בבת ישראל.
ו. רבי ישראל אלתר אסף את חסידי גור שניצלו מהשואה והקים מחדש את החצר החסידית שחרבה. לא רק ששיקם את חסידות גור אלא בהנהגתו הגדיל כוחה ועיצב מחדש את דרכה. אחת מפעולותיו הייתה להזמין אליו אלה שהוריהם עזבו את חצר גור, לקרבם ולהשפיע עליהם לחזור לדרך החסידית. בשנותיו הראשונות כאדמו"ר של גור, נהג להרבות ללמוד קבלה יחד עם רבה של שכונת שערי חסד ומי שעמד בראש ישיבת "מרכז הרב" הרב יעקב משה חרל"פ זצ"ל. הקרבה ביניהם נוצרה כשהרב חרל"פ היה זה שלחץ על רבי ישראל לקבל האדמורות אחרי פטירת אביו.
ז. רבי ישראל החל כאדמו"ר חצר גור להרבות בפעילות ציבורית בעיקר במסגרת "אגודת ישראל". עיקר מאמציו היה להשקיע בנושא החינוך ויחד עם מנהיגים נוספים בציבור החרדי פעל נמרצות לייסודה של רשת החינוך העצמאי. בתהליך זה השקיע מאמצים רבים, כולל כלכליים להקים את העיתון החרדי "המודיע". פעילות זאת הביאה לבחירתו של האדמו"ר מגור "הבית ישראל" להיבחר כיו"ר מועצת גדולי התורה. גם בסביבה החסידית הרבה הרבי לתמוך בחידושן וביסוסן מחדש של חצרות חסידיות אחרות שנהרסו בשואה. מקובל ונכון לראות ברבי ישראל אלתר כגדול משקמי הציבור החרדי בארץ ישראל ובעולם כולו, בדור שלאחר השואה.
ח. אחת מהוראותיו של רבי ישראל אלתר עם התמנותו כאדמו"ר הייתה חידוש הנסיעות לשבתות וחגים אל הרבי, כפי שהיה נהוג בחצר גור בפולין טרום השואה. הרבי ראה בחידוש המנהג אבן יסוד בחסידות ואמצעי להתעלות רוחנית של חסידיו כשהם מסתופפים בחצרו. זו הסיבה שהרבי מיהר לחדש את מסורת ה"טיש" שערך בשבתות וחגים. בכל תקופת כהונתו התמיד בקיום ה"טיש" לחסידיו. נדגיש כי עקב החשיבות שרבי ישראל ראה בכך קיים שבתות "טיש" גם בליל שבת וגם בסעודה השלישית, זמן הקרוי בחסידות "רעוא דרעוין" זמן להתעלות רוחנית.
ט. הנהגות רבות הנהיג הרבי מגור ,בראותו חשיבות רבה לקרב אנשים ל"אידישקייט" (תרגום קל ליהדות). התמקדות אחת של רבי ישראל אלתר הייתה בהוראותיו בהקפדה על קדושה וטהרה. הן בהתנהגות האדם וקונו והן עם הבריות.
י. רבי ישראל אלתר דרש מחסידיו להתרחק ולהתבדל מהתרבות המתירנית. להמנע מקריאת עיתונות חילונית ןלקדש את עצמם במותר להם. חסידי גור בזמנו חזרו לימים היפים שבפולין קודם עלה הכורת שם היוו את חוד החנית של היהדות החסידית. בנוסף, בזמן הנהגתו לא הלכו חסיד גור מעולם להפגנות מכל סוג שהם.
בשנותיו האחרונות הרבי סבל מכמה בעיות רפואיות שעל חלקן התגבר. בר"ח אדר נדרש להתפנות לבית החולים וסרב בשל קדושת השבת. למחרת, ב' אדר תשל"ז (1977) – לפני 40 שנים נפטר הרבי זצ"ל ונטמן ב"מערת גור" שבהר בזיתים כשאחרי ארונו הולכים כ-200000 מלווים.
