ריאיון מרתק עם המלחין והמעבד אלי קליין בתוכנית "בא בארבע" מספק הצצה נדירה לעולם שמאחורי הקלעים של תעשיית המוזיקה. קליין חושף כי בניגוד למה שרבים חושבים, תקופת בין המצרים, שבה נהוג להימנע משמחות, היא דווקא תקופה עמוסה במיוחד באולפנים. "זה הזמן שכולנו נכנסים לאולפנים… הזמרים, בדרך כלל מאוד בלחץ שהם יהיו צרודים, אז הם לא אוהבים לקבוע הקלטות שירה לזמן החם של העונה. עכשיו יש זמן קצת שהווקל נח, ואנשים רוצים לבוא לאולפן להקליט", הסביר קליין. עוד נגע קובי ברומר בשאלת פגישת האמן "ללא בגדיו" – במובן המטאפורי, כשהוא מגיע לאולפן כשהוא נטול המגננות של הבמה. קליין אישר כי באולפן הוא אכן "רואה את הבן אדם" מעבר לדמות הבימתית.
הדואליות של אמן הבמה: בין דמות ציבורית לאישית
השיחה התפתחה סביב נושא הדואליות הקיימת בחייהם של אנשי במה – הפער בין הדמות הציבורית והמלוטשת לבין האדם הפרטי. קליין ציין כי "כל מי שהוא איש במה, יש לו את הדואליות הזאת. יש את מי שהוא בבית, איך שהוא מתנהג עם הילדים…". הוא אף התייחס לאמנים שמדליקים מצלמה ומשנים את התנהגותם: "יש הרבה אנשים שהאנרגיה שאתה רואה אצלם בסטטוס, כשהם ככה מעלים סטטוס, הם כאילו מדליקים בעצמם איזה משהו, ושנייה אחר כך חוזרים להיות סתם האיש הרגיל." קובי ברומר שאל על רגעים בהם אמנים עולים לבמה מתוסכלים, ואלי קליין הודה בכנות: "אצלי הם ידעו מזה. זו הבעיה הגדולה שלי בחיים… יש לי בעיה שאני לא יודע להסתיר כשרע לי."
עוד באתר:
אגו באולפן והמורכבות של היצירה המוזיקלית
כשנשאלה שאלת האגו באולפן, אלי קליין ציין שהדבר ניכר במיוחד בדואטים. הוא סיפר אנקדוטה משעשעת: "שרו שם שני זמרים מאוד גדולים, ומקהלה מפורסמת מאוד… ואני מקבל משלושת הגורמים הרלוונטיים את התשובה הבאה: 'המיקס נשמע פצצה, עיבוד מדהים… רק תגביה אותי בשתי דציבלים.' כולם רוצים… זה מדהים שכל אחד מסתכל על עצמו." לגבי תהליך היצירה, קליין הדגיש את אהבתו להלחין: "אני הכי אוהב להלחין. ואני הכי אוהב להלחין עם אנשים… אני כרגע עסוק רק ביצירה." הוא פחות מתחבר לעבודת המקהלות, ואילו הדבר שמסכן שיר, לדעתו, אינו נגן ספציפי אלא לעיתים "עוד חלק נוסף, או ווליום גבוה מדי של הזמר. שזה לפעמים, זה עלול להיות קצת בעייתי, כי בסוף… אין באסים, אין תופים, אתה לא בתוך החוויה."
בין AI ליצירתיות אנושית: עתיד המוזיקה
השיחה נגעה גם בעתיד המוזיקה לאור התפתחות הבינה המלאכותית (AI). קליין הציג עמדה אמביוולנטית: "אני מצד אחד, יש בזה משהו ש… הרגע הזה שיש מין רובוט דיגיטלי… שכל אחד יכול להירשם… וללחוץ כפתור לג'נרט לו שיר בשנייה." הוא מודה שהוא חושש מהיום שבו ה-AI ישתפר מספיק כדי להחליף את המלחינים והמעבדים. עם זאת, הוא משתמש בעצמו ב-AI ככלי עזר, במיוחד בתחום כתיבת המילים: "אני לא יודע לכתוב מילים טוב… אני מעלה, עכשיו לפעמים הוא כותב לי פתאום איזה רעיון שלא חשבת עליו… ואז אתה משלים אותו." שניהם הסכימו כי כרגע, יצירה מוזיקלית מבוססת AI עדיין אינה מצליחה לרגש באותה מידה כמו יצירה אנושית.
לבסוף, נגעו השניים בסוגיית "ילדי הפלא" בתעשייה, וקליין הביע דאגה עמוקה מהחשיפה המוקדמת להצלחה ול"סם הבמה" בגיל צעיר, דבר שלדבריו עלול להיות "סכנה, ממש", ומצריך ליווי פסיכולוגי.
האזינו לראיון המלא שהתפרש על פני שני חלקים ועדייו הותירו טעם של עוד:
