פתרון מהפכני לסאגת הגיוס: קומזיצים לוהטים בבסיסים

לידידיי ומכריי קוראי ומתענגי הגליון 'מעדני הפרשה'.

 עוד שנה מתקדמים ליום תשעה באב ואני נזכר בערגה במגיד מישרים המפורסם הג"ר יעקב גלינסקי זצ"ל שמדי שנה בליל תשעה באב, ההוא היה הדרשן האחרון בכנס הגדול בככר השבת.

 רשמית, הסיבה לכך היתה, משום שהוא היה מדבר לפני כן בבני ברק ואז נוסע לירושלים, אבל האמת היתה, מפני שרצו להחזיק את הקהל עד סוף הכנס, מכיון שאף אחד לא היה מוכן לוותר על דרשתו המתוקה.

 כך הוא התחיל את הדרשה: בשנה שעברה בעמדי במקום זה הייתי כמעט בטוח שהשנה הזו כבר נהיה נושעים, אבל עבר קציר כלה קיץ ואנחנו לא נושענו, עוד הפעם תשעה באב.

 ומדי דברי בו, מסופר שהוא הוזמן לנאום בכנס של קציני צבא.

 אמר לו אחד המשתתפים, מי אתה שיש לך זכות דיבור? אתם משתמטים מהצבא.

 ענה לו הרב גלינסקי: ומה איתך?

 ענה האיש: יש לי 2 בנים בצבא.

 התריס ר' יעקב לעומתו ואמר בניגון למדני: ואני יש לי 3 בנים בצבא, מה איכפת לך שיש לי עוד 13 שאינם שם?

 אני אינני מנהיג הדור ודעתי לא נחשבת, מי שזוכר ביום שלמחרת הבחירות האחרונות, תיארתי במדוייק מה צריך לעשות ומה יקרה אם לא יעבירו את החוקים לפני השבעת הממשלה, וכמו שכתבתי, כך בדיוק היה.

 אבל שוב, יש מנהיגים לדור והם הקובעים.

 בכל זאת אכתוב מה אני הייתי מציע בסיטואציה הנוכחית, שחבורת פנסיונרים מעוותי מוח היושבים במגדל השן כשבראשם עבריין רשמי שהכתיר את עצמו בלי להיבחר, השתלטו על המדינה והחליטו שכל חוק שלא מוצא חן בעיניהם, דינו להיפסל ולכן על בחורי הישיבות ללכת לצבא וחבורת האנרכיסטים מחרה מחזיקה אחריהם וזועקים גיוואלד, וכמובן משתמשים בלשון הכתוב 'האחיכם יצאו למלחמה וכו'.

 הם רק שכחו שזה הפוך, אנחנו מנהלים את המלחמה האמיתית, מלחמתה של תורה והם נוצחים בזכותנו ואדרבה, אותה התורה קבעה כי רק כאשר והיה מחניך קדוש, אזי 'ה' אלקיך מתהלך בקרב מחנך, להצילך ולתת אויביך לפניך'.

 לדעתי העניה יש פתרון פשוט מאוד, להעביר קבוצות גדולות של אברכים מוכשרים קורס מזורז בקירוב רחוקים, לשלוח אותם לבסיסים הרגילים (לא חשמונאים ולא נצח) וכל לילה הם יעשו קומזיצים מלאי ערגה ויחוללו שינוי מבפנים, כי העם זועק לקירוב ונשמת ישראל עורגת ליוצרה.

 אבל ברור שזה לא יוכל להימשך לאורך זמן, כי אותם צעקנים שדורשים אותנו כאן ועכשיו מתחת לאלונקה, יקימו קול צעקה על הדתת הצבא ויראו לנו את השער מבחוץ מיד.

 מזל שדעתי דעת בעלי בתים אינה מתקבלת.

 טעימה מבפנים: תשעה באב אינו מוזכר בתורה, אבל מרומז באופן ברור יחד עם הגאולה שטמונה בה, היכן?

 כל רודפיה השיגוה, שימו לב ל-2 האותיות האחרונות של 'רודפיה' ו'השיגוה' מה מסתתר כאן?

 בתשעת הימים אין מכבסין, זה מתחיל ביום א' אב, הוא היארצייט של אהרן הכהן, מה הקשר המופלא בין 2 הדברים?

 'איכה אשא לבדי', היכן נרמז כאן סיבת החורבן?

 כל אלו ועוד חידושים שהועלו לראשונה על הכתב.

 

בברכת שבת שלום ומבורך ונחמה קרובה לבוא.