האבות והמקדש

"אני מבטל את התביעה": רגע לפני הבדיקה המכריעה

מה בין המושג של שם טוב, אברהם אבינו, ובית המקדש? ומה קרה למי שחיזק עצמו באהבת חינם? | צפו

הרב נהוראי משה אלביליה

ח' באב תשפ"ה, 02/08/25 21:27 עודכן: 21:29

א+

א-

הרב נהוראי משה אלביליה תשעה באב

תמונה בדף הבית: צילום מסך

"טוב שם משמן טוב ויום המוות מיום הוולדו"…
כולנו מכירים את המשפט הזה של שלמה המלך..
אך בואו ננסה רגע לרדת קצת לפרטים..
קחו לרגע אדם שנמצא כעת בעשור השלישי לחייו, החיים שלו הם מלאי תוכן, עשייה ללא גבולות, חשק לקום בבוקר ולתת לאחרים כל מה שהוא יכול, הקמת מרכזים של חסד, פניות רבות משחרות לפתחו מדי יום והוא משתדל לענות לכולם ברוחב לב ובחיוך.
תפגוש מישהו ברחוב ותשאל אותו (שם בדוי): "סליחה אדוני, אתה מכיר את יוסף גבאי"?
"בטח", הוא יענה ללא היסוס, "מעשי החסד שלו נפוצים כבר בכל העיר"!!!.
המצוות שהוא עושה הם אלה שגורמים לשמו הטוב לעבור הלאה והלאה ללא הפסקה.
אבל..
בואו ניקח להיפך..
גם אדם הנמצא בעשור השלישי לחייו, ומטבעו הוא לא אדם סימפטי בלשון המעטה, כל דבר הוא כועס, כל דבר הוא רוטן ללא הרף, כל אדם ששואל אותו שאלה הוא עונה בקוצר רוח וכל חייו סובבים תמיד סביב השאלה "כיצד מעבירים את היום"…
כאן, כשתפגוש אדם ברחוב, ותשאל אותו (שם בדוי): "אתה מכיר את דוד גולדשטיין"?
הוא יענה לך: "אם אתה שואל ואתה לא יודע מי זה, זה מצוין, עדיף שלא תכיר"!
יוצא שהמעשים הטובים של האדם יכולים לתת כוח לאחרים, הטוב שם משמן טוב, אם אני מקפיד ומחמיר גדול באהבת חינם ואני משתדל בזה מאוד, עצם ההשתדלות שלי יכולה לתת כוח למישהו אחר שעכשיו בדיוק עובד על המידה הזו לרכוש אותה.
מצאנו במדרש איכה (פתיחתא כד) בשעה שחרב בית המקדש בא אברהם אבינו ע"ה לפני הקב"ה והיה מהלך בבית המקדש סופד ובוכה וכו', ואף מלאכי השרת באו וכו', אמר הקדוש ברוך הוא למלאכי השרת, מה לכם קושרים מספד וכו', אמרו לפניו, ריבונו של עולם, מפני אברהם אוהבך וכו', מפני מה לא השגחת עליו, אמר להם מיום שנפטר אוהבי מלפני לבית עולמו לא בא לביתי ועכשיו מה לידידי בביתי (ירמיה יא,טו) וכו', ע"ש.
שואל על המדרש הלזה הגאון בעל התפארת שלמה מראדומסק זצוק"ל – מה העניין לתלות את עניין החורבן בזה שאברהם אבינו לא בא כלל לבית המקדש, אדרבה אם בני ישראל בשלווה ולא חסר כלום, כרגע הוא בא להתמרמר ולבכות על החורבן, ואם כן מה כל העניין?
אלא מבאר הרב ביאור נפלא וזה לשונו:
"אכן הנה כבר נתבאר כי גדול כוח המצוות ומעשים טובים של הצדיקים שעושים בעולם הזה עד שהם נותנים כוח וחיל וחיות להאבות הראשונים שכבר מתו כי מתעוררים על ידי מעשיהם הטובים ובאים לעולם הזה לעזרם ולעמוד לימינם לעשות עוד מצוות רבות, וכמבואר זה בזוהר הקדוש ובספרים, והנה כן הדבר, אם היו בני ישראל בשלוותן בזמן הבית עושים מצוות ומעשים טובים כתיקון, אז היה בכוחם לעורר את אברהם אבינו ע"ה לבוא ולראות בכבודם ובכבוד הבית אבל עכשיו כי אין מעורר אותו כי לא טובים היו, לכך נחרב, והנה זה דבר ה' אל המלאכים 'משנפטר אוהבי לא בא לביתי', כי לא נכונים לפניו, ועכשיו בא, 'מה לידידי בביתי'.
הקב"ה רואה את המצוות של האדם ואת המאמץ הפרטי והאישי של האדם לקיומם. ואם בני ישראל היו עושים את המצוות בזמן בית המקדש בשלווה ובתיקון ללא גילוי עריות ללא שנאת חינם וללא שפיכות דמים שבגינם נחרב הבית, אז היה בכוחם לעורר את זכות אברהם אבינו ע"ה, על ידי המצוות והמעשים הטובים שעשו, והשם הטוב של עם ישראל היה עולה למעלה למעלה, וכרגע שזה לא קרה נחרב בית המקדש, ובא אברהם לבכות להקב"ה, ואמר לו "מה לידידי בביתי", באת לבכות על שמם הטוב של ילדי האהובים – אבל היינו צריכים להגיע למצב בו לא היה בכלל בכי וככה בית המקדש לא היה נחרב.
אבל נראה לי שאפשר לתת לזה טיפ קטן..
תשמעו מה כותב המגיד הגדול ר' ניסים יגן זצוק"ל (נתיבי אור בין המצרים עמוד רל):
כבר קרוב לאלפיים שנה שאנו משתמשים באותה תרופה בכי וקינה, ועדיין לא נושענו כנראה שהתרופה לא מספיקה ועלינו להוסיף תרופה אחרת שינוי בהנהגות של בין אדם לחבירו – אהבת הזולת ברמה אחרת!
כן..
כי כנראה אם אנחנו רוצים שינוי אמיתי, שינוי כמו האבות הקדושים, שינוי מהותי בפנימיות שלנו, ב"טוב שם משמן טוב"..
ולסיום בואו ותשמעו סיפור נפלא על אהבת חינם שבעז"ה בזכותה יבנה בית המקדש (נעימות יאמרו, בין המצרים, עמוד תכה):
יהודי יקר אחד הרגיש לא טוב, והפנו אותו לבית חולים, לאחר שנערכו לו בדיקות מקיפות, הודיע לו הרופא שהתגלה אצלו גידול ממאיר, השם ישמור, הצוות בבית החולים המליץ לו לפנות לבית חולים גדול יותר, שם יש מנתחים שהתמחו בבעיה הספציפית שלו.

האבחנה הקשה וההמלצה שלצידה נמסרו לו ביום שישי. מאחר והוא לא רצה לשהות בשבת בבית חולים חילוני, הוא שאל אם הוא חייב להתאשפז באותו יום הוקל לו כאשר אישר הרופא שהוא יכול להיות בשבת בבית, ולהתאשפז רק ביום ראשון.
ביום ראשון האיש מגיע לבית החולים. תוך כדי המתנה הוא בדק ביומן שלו, וראה שהיה מתוכנן לו לאותו יום דין תורה עם שכן בבנין. כל השכנים כאחד תבעו את השכן ההוא בבית דין, ואותו אדם היה אמור לייצג את כולם בדיון.
הבן אדם התקשר אל אשתו ואמר: "תודיעי לשכנים שאני לא מגיע לדיון הזה. אני בכלל לא יודע מה עומד להיות איתי, אבל בכל מקרה לדיון היום אני לא אוכל לבוא".

היהודי חשב לרגע, והוסיף ואמר: "בעצם, אני מבחינתי מוחק את התביעה, אני יוצא מהענין ולא עומד לתבוע את השכן, לא היום ולא בשום יום אחר!".

היהודי הזה אושפז ונערכו לו בדיקות מקיפות ביותר. ופתאום התברר, ש"לא כצעקתה". יש אמנם בעיה קטנה, אבל היא ניתנת לפיתרון בנקל בעזרת ה' ובלי שום השלכות לטווח הארוך.
אותו יהודי התקשר אליי וסיפר לי את כל מה שארע לו…
והוסיף ואמר: "התקיימו בי דברי הגמ' (שבת קנא:) "כל המרחם על הבריות מרחמים עליו מן השמים וכל שאינו מרחם על הבריות אין מרחמין עליו מן השמיים".
מידה כנגד מידה, אם נחזק בליבנו בנפשנו, ובכל מאודנו, אהבת חינם, נזכה לקבל מהקב"ה אהבת חינם וכך יבנה בית המקדש במהרה בימינו אמן!!!

המאמר נכתב לרפואת והצלחת מורי ורבי ר' חיים שמעון פינטו שליט"א
בתושח"י.