
מכון המחקר "יכין" מעלה טענה חמורה ומטרידה, לפיה כספים של הביטוח הלאומי הישראלי מוצאים את דרכם לרצועת עזה, ובסופו של דבר עלולים להגיע לידי ארגון חמאס. על פי המכון, מדובר בהסדרים קיימים שהיו תקפים טרום אירועי שבעה באוקטובר, והם עדיין מיושמים, מה שמעלה סימן שאלה גדול בנוגע לניהול הכספים בתקופת מלחמה. כך דווח ב'חדשות 14'.
המסקנה של מכון המחקר מתבססת על תהליכים מוסדרים של הביטוח הלאומי. עובדים מעזה ויהודה ושומרון, שהועסקו בישראל, זכאים לקצבאות שונות, ובהן פיצויים בגין פגיעות בעבודה, מענקי לידה ופיצויים במקרי פשיטת רגל של המעסיק. במקרים של מוות, הקצבאות מועברות לשארי הפועלים. על פי נתוני המכון, בשנת 2022 היו ל-20,000 עזתים היתרי עבודה בישראל, וביום שלפני המתקפה שהו בישראל 13,000 עובדים מרצועת עזה, שרבים מהם עדיין זכאים לקצבאות.
על מנת לבסס את טענותיו, פנה מכון 'יכין' לביטוח הלאומי בבקשת חופש מידע וביקש לקבל נתונים לגבי היקף הכספים המועברים לעזתים ומידת הפיקוח על כספים אלו. בפרסומי הביטוח הלאומי עצמו מופיעים בנקים ערביים ואיסלאמיים, שחלקם עדיין פעילים ברצועה. למרות זאת, בתשובתו של הביטוח הלאומי נטען כי אין בידיהם מידע מפורט לגבי "פילוחים של כספים המגיעים לעזה", מה שהותיר את השאלות באוויר.
עוד באתר:
אי-קבלת תשובות מפורטות מצד הביטוח הלאומי, לצד היעדר פיקוח מוצהר, מהווה, לדעת מכון המחקר, פתח לדאגה. המכון טוען כי "הכסף של הביטוח הלאומי עושה את דרכו מישראל לעזה – ואין סיבה שהוא לא יגיע גם לחמאס עצמו". טענה זו מדגישה את הפער הקיים בפיקוח, ומוסיפה נדבך נוסף לביקורת על התנהלות המדינה מול הרצועה גם בתקופת לחימה.
מטעם הביטוח הלאומי נמסר בתגובה: "הטענה בדבר תשלומי קצבאות למחבלים היא פייק ניוז מוחלט. אם שולמו קצבאות לאנשים שנפצעו בעבודתם כשנכנסו עם היתר עבודה לישראל באישור כוחות הביטחון הרי שמדובר בחוק שנקבע בכנסת ישראל".