פתיחת מבצע "עם כלביא" ב־13 ביוני 2025 הביאה להכרזת מצב חירום בעורף והפעלת תקנות שעת חירום, שהובילו להשבתת עסקים שאינם חיוניים ולסגירת מערכת החינוך. בתוך ימים ספורים, השפעת המצב התבטאה בנתון חד־משמעי: כ־360,650 עובדים – 7.9% מכוח העבודה – נעדרו מעבודתם ביוני, לעומת 0.8% בלבד במאי. מרביתם (כ־294,500 עובדים) נעדרו מסיבות כלכליות, וחלקם יצאו לחל"ת. גם שירות המילואים רשם קפיצה: 56,700 נעדרים, פי שניים מהממוצע מתחילת השנה. כך עולה מנתונים שמפרסם היום (רביעי) משרד העבודה, במלאות חודשיים בדיוק לפרוץ המלחמה.
ההשפעה על קבוצות האוכלוסייה הייתה שונה: נשים חרדיות ספגו את הפגיעה החדה ביותר עם ירידה של 11.1 נקודות אחוז בשיעור התעסוקה – הפעם הראשונה מאז מלחמת חרבות ברזל שנרשמה ירידה כה חדה בקרבן. בקרב נשים יהודיות שאינן חרדיות נרשמה ירידה של 5.7 נקודות אחוז, וגברים מאותה קבוצה איבדו 4.6 נקודות אחוז. באוכלוסייה הערבית הפגיעה הייתה דומה בין נשים לגברים – ירידה של כ־4 נקודות אחוז – אך פחות דרמטית מהמשברים הקודמים.
המכה החדה ביותר נרשמה בקרב אימהות יהודיות שאינן חרדיות לילדים בגילי 0–4, שאיבדו 6.5 נקודות אחוז בתעסוקה – כמעט כפול מהירידה בקרב אימהות לילדים בוגרים יותר. הנתונים משקפים את השפעת סגירת הגנים והמעבר ללמידה מרחוק, שהכריחו הורים רבים, ובעיקר אימהות, לוותר על עבודתן זמנית. "פערים אלו מחדדים את הצורך במדיניות תומכת להורים בתקופות חירום", ציינו באגף האסטרטגיה של משרד העבודה.
עוד באתר:
ההשפעה הגיאוגרפית לא תמיד תאמה את מפת הלחימה: באשקלון נרשמה הירידה החדה ביותר – 7.4 נקודות אחוז, בעוד שבאזור צפון־מזרח (גולן, צפת, כנרת) דווקא נרשמה עלייה של 1.7 נקודות אחוז. אזורים מרכזיים כמו חיפה ובאר שבע רשמו ירידות מתונות יחסית. משרד העבודה אף קידם הגנה מפני פיטורים למפונים מבתיהם, צעד שייתכן ומיתֵן את הפגיעה.
ענפי המשק הושפעו בצורה שונה: ענף החינוך ספג מכה קשה עם ירידה של כ־51 אלף עובדים, ושירותי בריאות ורווחה איבדו כ־34 אלף עובדים. לעומת זאת, ענף הבנייה כמעט ולא נפגע, וההייטק אף רשם עלייה של כ־7,100 מועסקים – תזכורת ליכולת הענף להסתגל לעבודה מרחוק גם בימי חירום.
