הרועה נחרד: קברים מימי המקדש חוללו בידי ערבים | צפו

מחזה מזעזע בבנימין: רועה צאן יהודי מ"כפר טרפון" – נקודת התיישבות חדשה שהוקמה לפני כחודש בסמוך לישוב עטרת, נתקל הבוקר בעת שיצא עם עדרו למרעה בעצמות אדם שנשלפו בידי שודדים ערבים מתוך מספר קברים עתיקים.

האירוע התרחש בח'ירבת טרפין – אתר היסטורי בסמוך לגשר ביר זית על כביש 465 בבנימין, שסובל בשנים האחרונות מהרס ושוד עתיקות. באתר קיימים קברים המתוארכים לימי בית ראשון, ושרידי מבנים רבים המתוארכים לימי בית שני. ערביי האזור לא הסתפקו בשוד עתיקות, ואף הקימו מספר בתים גדולים על גבי השרידים תוך שהם יוצרים פגיעה מאסיבית באתר.

כדי למנוע את השמדת האתר, עלה לקרקע לפני כחודש גרעין התיישבות שמנה 2 משפחות, בחורים ועדר צאן, ותקע יתד בסמוך לאתר ההיסטורי. בשבועות האחרונים מספרים חברי הגרעין על עוד ועוד ממצאים שמתגלים בסיורים בשטח, שחושפים את עומק ההפקרות שהתרחשה ברכס במשך שנים.

עוד באתר:

סוכל בנס

דרמה במבצע: מחבלים עם RPG התקרבו לבית הקברות

גדי פוקס

תיעוד עוצר נשימה

אל תנסו את זה בבית: טיפס על מגדל בן 101 קומות

שמעון כץ

צעד דרמטי

האיחוד האירופי הכריז על משמרות המהפכה כארגון טרור

שלמה ריזל

ההצהרה המלאה

גל הירש לנתניהו: "ראיתי אותך כשליבך נשבר"

קובי אליה

בתים עתיקים הרוסים, תילים חפורים שנשדדו, שברי חרסים ומערות קבורה שרוקנו. הבוקר נתקל רועה צאן מהגבעה שרעה עם עדרו על ההר וחיפש מקום מוצל, בשורת מערות קבורה שנחפרו ובתוכם עצמות אדם גלויות, ככל הנראה של יהודים, שנשלפו בידי השודדים.

הרועה המזועזע קרא לתושבים נוספים, ויחד כיסו מחדש את הקבר ודיווחו לרשות העתיקות ורכזי הקרקעות של המועצה האזורית. בגבעה ינסו בימים הקרובים לאתר האם קיימים קברים מחוללים נוספים על ההר.

"את ההחלטה לעלות לכאן לנקודת התיישבות קיבלנו אחרי שנחשפנו למה שמתרחש באתר ח'ירבת טרפין", אומר עודד שפירא, אב לשישה שנמנה על חברי הגרעין, "אולם לא דמיינו לרגע את עומק ההפקרות שאנו מגלים כאן עוד ועוד חלקים ממנה בכל יום".

שפירא מוסיף ומספר כי "למרות שהאתר נמצא 500 מטר מכביש ראשי, במשך שנים הערבים עשו כאן ככל העולה על רוחם. בנו בתים בשטח האתר, שדדו, הרסו והשמידו כל מה שיכלו כדי לקעקע כל זכר להיסטוריה של ארץ ישראל שמוכיחה כאלף עדים את הקשר של עם ישראל לארצו".

"ביום העלייה גדענו באחת את ההפקרות הזאת, וכעת אנו שומרים שלא תתרחש פגיעה נוספת בו, וחולשים על המרחב כולו באמצעות עדר הצאן של הגבעה כדי למנוע פלישה ערבית. בחרנו לקרוא למקום "כפר טרפון", מתוך רצון להתחבר להיסטוריה ולשמור על השם הקדום של המקום. השורשים שלנו כאן עמוקים ועתיקי יומין ולא ניתן לשום אויב לנסות לטשטש אותם", הוסיף שפירא.