"עזרתי לו לסחוב סלים, אבל מה זה שווה לי?"

אמר פעם ר' לוי יצחק מברדיטשוב זצוק"ל סנגורן של ישראל: "אנו יודעים שכפי דברי הגמ' במסכת חגיגה, מהלך בין רקיע לרקיע הוא 500 שנה, עד הרקיע השביעי ששם נמצא כסא הכבוד, יהודי בעולם הזה שפותח את פיו כל בוקר בתפילה להקב"ה, הקב"ה משמי שמים העליונים רק מהמחשבה לכאורה היינו צריכים לרעוד".

הקב"ה מקשיב לי? דוד מדימונה? חיים מבאר שבע? אפרת מירושלים?

לנו הקב"ה מקשיב?

אדם שואל את עצמו: נכון, אני מקיים מצוות, אני משתדל מאוד לדעת הלכות בצורה לפחות בסיסית, אבל כיצד אני הקטן משפיע ומאיר במעשים שלי על העולמות עליונים? איך זה עובד?

בשביל להבין את זה הבה ונראה בפרשת השבוע תורף מהותן של דברים:

כי המצוה הזאת וגו', לא בשמיים היא לאמר מי יעלה לנו השמימה וגו', כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו", (ל, יא-יד).

והקשה בספר הנפלא "סידורו של שבת" – אם יגידו לאדם תשמע ותדע התורה לא בשמיים, האם שמעת אי פעם מישהו אחד שיאמר לך: "אם היא לא בשמיים אולי נלך ונורידה"? היא לא בשמיים!, מה החידוש בזה?

אלא ביאר הרב דבר נפלא ביותר, וזה לשונו: "אכן האמת הוא שאדרבה, שודאי כל התורה וכל מעשי המצוות כולן בשמיים הן, וכל הדברים של מעלה כולן נוטין ומתהפכין מדין לרחמים, וחס ושלום בהיפוך אחר מעשי טיב האדם, כצל הנוטה אחר האדם, ומהפך עצמו לצד שנוטה עצמו האדם וכו'.

ועל כן בזה היה פתחון פה לומר, מי יעלה לנו השמימה, כיון שעיקר תיקון המצוות הוא לתקן בשמי השמים העליונים, מי יעלה לנו שם לפעול פעולות הנפלאות האלו ולתקן תיקוניהם, לזה אמר הכתוב כי 'לא בשמים היא לאמר מי יעלה לנו השמימה וגו', פירוש לדבר הזה שתאמר מי יעלה לנו לעשות פעלם בשמי שמים, לזה אינו בשמים כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו פירוש שאפילו כשהוא רק בפיך ובלבבך, כמו במצוות תורה ותפילה ושאר המצוות שאינם בעשיית מעשה בגופו, רק בדיבור פיו ובכוונת הלב, קרוב הוא 'לעשותו' לתקן ולעשות פעולות בלב השמים בכוחו".

לא בשמים היא שאתה אומר מה אני שווה!
לא בשמים היא שתגיד מה כבר יכולה לעשות תפילה אחת שלי!
לא בשמים היא שתאמר לעצמך אינני יכול!
אתה יכול ויש בך כוחות יותר ממה שאתה מדמיין!

הפסוקים כאן בתורה הקדושה מלמדים אותנו שכל אחד ואחד מאיתנו קרוב הוא לפעול ישועות גדולות!, כמובן במצב הראוי והנתון ובכלים הראויים לאותו הזמן שנתן לו הקב"ה, לכאורה אדם יכול לומר לעצמו: "אם עזרתי לאיש מבוגר לחצות את הכביש עם שני סלי קניות כבדים, אני לא רואה את השכר, אני לא רואה חתיכה [ממונית] הראויה להתכבד, "לכאורה", מה זה שווה לי?
אלא אנחנו נזכור דבר אחד וחשוב – המצוות מועילים לנו ומאירים לנו את החיים יותר ממה שאנו יכולים לדמיין!

שבת שלום ומבורך לכל בית ישראל היקרים והאהובים!!
המאמר נכתב להצלחת ולרפואת
ידידי ורעי ר' יאיר יעיש בן קלודין הי"ו.
בתושח"י.