להביט דרך המים: חג הסוכות – מיתוק הדינים

חווית האדם בתוך סיטואציה נתונה לפרשנות סובייקטיבית, כל אדם חווה את אותו האירוע בדרך שונה, הרבה צבעים ופרשניות לכל אירוע עד כדי כך שנדמה שמדובר באירועים שונים לפי הסיפורים  והמספרים, כך בדיוק נראים חיינו.

בתורת הפנימיות, האירוע הכי סובייקטיבי ביקום, ארע לעם ישראל בקריעת ים סוף, ובהמשך נשמר באדיקות במצוות ניסוך המים:

המפגש הראשון של בני ישראל עם המים ב'קריעת ים סוף' עם ישראל את ראו מראות האלוקים ואת מידת היראה עושה שפטים במצריים אך עם ישראל חוו זאת דרך מידת הרחמים והאהבה-כבנים:

כפי שאנחנו אומרים בתפילה: 'ראו בנים את גבורתו' בדרך כלל כאשר מוזכרת מידת הגבורה הרי שעם ישראל נזכר כעבדים ולא כבנים, כפי שאנו מדגישים בתפילות חגי תשרי 'אם כבנים אם כעבדים', אבל עם ישראל הצליח לחוות את גבורת ה' ולהפוך את מידת הדין למידת הרחמים, עם ישראל ראו את כל מעשי ה' כבנים.

המים הם סמל של יראה וחכמה, מצד אחד המים נעצרו מלשטוף את העולם על ידי 'הגערה' של הקדוש ברוך הוא, ומצד שני מים הם סמל של חיים ושל חיבור ומידת האהבה כי המים תמיד מתחברים זה לזה וכן השם מים יכול להיקרא ישר והפוך.

(וכן האותיות עצמם באותו מספר גימטרייא מ"ם. התוך ה מ' הוא ם, וכן יוד, הו' והד' שוות למספר עשר כמו הי')

ולכן דווקא בחג הסוכות שבו נידונים על המים אנחנו לא חווים את יום הדין על המים בדרך של יראה אלא בדרך של שמחה ומידת האהבה.

אך לעומת זאת המצריים הפכו את מידת הרחמים למידת הדין כפי שנאמר יהוה איש מלחמה יהוה שמו" שם הויה הוא מידת הרחמים ובכל זאת דרך שם הויה נפרע הקדוש ברוך הוא מן המצרים.

מסיבה זו חז"ל מדגישים: ארורים הרשעים שהופכים את מידת הרחמים למידת הדין והצדיקים הופכים את מידת הדין למידת הרחמים.

ניסוך המים עצמו היה רק בעלות השחר אך בכל הלילה הייתה שמחה עצומה בבית המקדש, שמחה שהפכה את מידת הדין למידת הרחמים.

'ניסוך' מלשן עירוב ומיזוג, כאשר נשפכים להם מי הרחמים על גבי המזבח שיש בו אש וקורבנות שהם מידת הדין, מתמזגים להם מידות הדין והרחמים ועולים לפני בעל הרחמים לרחם על בניו רחומיו.

כך מצוות ניסוך המים משפיעה על האדם  לערב את מידת הרחמים במידת הדין, בריקודי השמחה במשך כל הלילה היו נפשות הרוקדים שמחים וצוהלים בשביל להחדיר בנפשם את מידת השמחה והרחמים וכך למתק את הדין.

ועוד משהו: בשמחת בית השואבה שאבו רוח הקודש, כי ברגע שאדם מקבל את מידת האהבה ומקבל על עצמו להיות בן מאמין לה' יתברך זה בעצמו כבר רוח אמונה ונבואת קודש למעלה מן השכל שמגביל את האדם במגבלות הדין והיושר.

בחג הסוכות אנחנו שמחים וממתיקים את מידת הדין אבל לא רק, אלא אנחנו רואים הכל כמידת הרחמים.