צפו בקטע

אחדות וחמלה: הקשר בין חזרת החטופים לחג הסוכות

הסוכה היא המקום שבו החומר והרוח מתמזגים. העשייה הגשמית שלנו הופכת לחלק מהעולם הרוחני

הרב אייל אונגר

י"ח בתשרי תשפ"ו, 10/10/25 14:38

א+

א-

אמונה הפסקת אש חג שמחתנו חומר ורוח חטופים סוכות סוכת שלום רמב"ן שלימות

תמונה בדף הבית: תפילת חג סוכות בעיר העתיקה בירושלים, אילוסטרציה | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

בימים אלו של בשורות טובות, כאשר החטופים אמורים לשוב הביתה בקרוב, עולה השאלה הגדולה: האם מדובר בתוצאה של הסכמים מדיניים וצבאיים, או שמא יש כאן מהלך עמוק יותר, רוחני ואלוקי? חג הסוכות מציע תשובה עמוקה דרך הסוכה – "סוכת שלום" – שמבטאת את החיבור בין החומר לרוח ואת האמונה שכל הישועה נובעת מגזירת עליון.

הרמב"ן מלמד כי "אין לאדם חלק בתורת משה עד שיאמין שכל מה שקורה בעולם – הכל בגזירת עליון". לא פוליטיקה ולא כוח צבאי מנהלים את המציאות, אלא זכויות רוחניות. סיום המלחמה וחזרת החטופים הם מתנה זמנית, "קרן אור" שמגלה את כוחה של האמונה. הסוכה, כפי שמסביר הרמב"ן, היא המקום שבו החומר והרוח מתמזגים. אנו אוכלים, ישנים ושמחים תחת הסכך, בסוכת שלום, שבה העשייה הגשמית הופכת לחלק מהעולם הרוחני.

חג הסוכות מביא מסר של אחדות ושלימות. הסוכה, כדירת עראי, מזכירה לנו את ענני הכבוד שהגנו על עם ישראל במדבר, שם כל צרכי הגוף סופקו על ידי הקב"ה, והעם התמסר לתורה ולמצוות. השלום הזה אינו רק הפסקת אש, אלא שלימות – חיבור בין חומר לרוח, בין שמיים לארץ. הסוכה, כסמל לאחדות, מאפשרת למשפחה להתחבר תחת קורת גג אחת, ובכך מבטאת את השאיפה לשלום פנימי וחיצוני.

השאלה האמיתית היא לא האם חמאס יפר את ההסכם, אלא האם אנו נפר את ההסכם האמיתי – עם הקדוש ברוך הוא. הסוכה מלמדת אותנו לעשות את התורה קבע ואת המלאכה עראי, להכיר בכך שחיי הגוף הם זמניים, וחיי הנשמה הם העיקר.