בשבוע של פרשת נח, תיבתו ובעלי החיים שהיו סביבו ואיתו ירדנו לערבה התיכונה. אין זה טיול בדרך לאילת. הוא אפשרי, אבל למה למהר כשיש כזו שלוה, רוגע ושלל אפשרויות באזור הנפלא הזה.
הערבה כולה, הינה חבל ארץ המשתרע לאורך כ-200 ק"מ מים המלח בצפון ועד מפרץ אילת. משני עבריה תוחמים אותה רכסי הרים – במזרח הרי אדום ובמערב הרי הנגב והרי אילת. בהיותה אזור נמוך ביותר, הופך מיקומה לאזור מדברי צחיח וחם מאד בעונת הקיץ (אחד המדבריות החמים בעולם), אך נעים לטיול בתקופה זו של השנה.
שבעת יישובי הערבה התיכונה (6 חקלאיים ומרכז אזורי כפרי השייכים למועצה אזורית ערבה תיכונה), נשענים על אותם מים המצויים בשפע בעומק חולות הערבה. באזור הערבה התיכונה, ישנן כמויות מרשימות של מים מליחים, ברמות מליחות שונות ובעומקים משתנים תחת הקרקע. מושבי האזור מנצלים את המים המליחים הללו באופן מקצועי לשימוש חקלאי וכך הוקמו ישובים בערבה, המהווים את פאר החקלאות הישראלית. הנכנס בשערי המושבים הוותיקים עין יהב או חצבה, עשוי לטעות ולחשוב שהוא מצוי בתוככי גן טרופי ענק וירוק – שפע הירק מנקר עיניים, על רקע צבעה החום צהבהב של הערבה. הבסיס החקלאי העשיר והאיכותי היווה מצע מצוין לקפיצת דרך מחשבתית, שעשו רבים ממתיישבי האזור לכיוון התיירות.
עוד באתר:
כבר בתקופות קדומות, הכירו בני האדם את סודות האזור. במרחב זה, חיו בני עמים שונים בתקופת המקרא – המדיינים צאצאי אברהם אבינו ואשתו קטורה (בראשית פרק כ"ה, א), האדומים מצאצאי עשיו אחי יעקב (בראשית, פרק ל"ו), האמורים והעמלקים, שנלחמו באזור בתקופות שונות, וכמובן – בני שבט יהודה ושמעון, שהגבול הדרומי של נחלתם הוצב בערבה אל מול אדום.
בתקופה מאוחרת יותר, חצתה את הערבה (באזור מושב צופר של היום) דרך בינלאומית עתיקה ורבת חשיבות כלכלית – 'דרך הבשמים' הנבטית. הנבטים הובילו את שרף עצי המור והלבונה (ניתן לראותם בחאן הבשמים), קטורת ובשמים נוספים. שרידי תחנות הדרכים של הנבטים והרומאים פזורים לאורך הדרך כולה, ובמואה, שליד מושב צופר, ניתן לשחזר את אורח חיי שיירות הסוחרים הנבטים.
טיול לאזור מזכה את המטייל בו ברוגע אין סופי, במרחבים הנשקפים לכל עבר, באנשים מסבירי פנים ובשפע אתרי תיירות מרתקים ומעניינים ומעל לכל, כמעט ללא עלות. שפע של חדרי אירוח ברמות שונות, טיולי חמורים וגמלים, שפע של טיולי טבע, מדריכי מדבר מקצועיים שנושמים וחיים את השטח ועוד שפע של חוויות.
האזור, שבקיץ צחיח וחם באורח קיצוני, מהווה מרחב מושלם לטיולים במהלך החורף. עם שפע ההמלצות החמות, אותם חווינו גם אנו, נצא למסע.
סמוך לעין יהב נמצאת חוות האנטילופות, חווה של בעלי חיים ייחודיים המהלכים בשטח הפתוח בשלווה ובחופשיות: אנטילופות – קודו, בלסבוק, אמפלה, ספרנגבוק, קובוס, גנו, דישונים, אילנדים, ראמים וגם יעלים, איילים, כבשים, עזים וערודים נדירים. כשבמקום מבנה דמוי תיבת נח שבה בעלי חיים נוספים: סוריקטות, שפני סלע, ארנבות, עיזים, כבשים, מיני עופות ציפורים ותוכים.
היינו רוצים להמליץ לכם לבקר בחווה המיוחדת, אך לצערנו מדובר באתר מחלל שבת, לכן נמליץ לכם על אתרים נפלאים אחרים הנמצאים באזור.
גבעת חצבה
יצאנו ל"גבעת חצבה". מסלול טבעתי לכל המשפחה במסלול אדום ושחור עד לפיסגת הגבעה שממנה ניבטים הרי אדום, המכתש הקטן ואזורי ההתיישבות באזור. תחילת המסלול סמוך לחוות התנינים לפי השילוט האדום על עמוד החשמל. אורך המסלול כשעה והוא מתאים לכולם.
פארק ספיר
זהו אגם מים, שסביבו דשא, צמחי סוף, עצי תמר, עצי באובב, פינות ישיבה עטופות בשיחי בוגנוויליה, ברווזים שטים במים היונקים מימם מהמעיין הסמוך, וכל זאת ללא תשלום. שעות בין הערביים, כשהרי אדום משנים את גוניהם, הם הרגעים הקסומים ביותר של המקום.
הפארק קרוי על שם פינחס ספיר ז"ל, שהיה שר האוצר וחבר כנסת ישראל, ופעל רבות למען פיתוח הנגב.
עיר אובות – תמר המקראית
במקום קיים אתר חפירות ארכיאולוגיות שבו התגלו שרידים מימי שלמה המלך, הנבטים, האדומים והרומאים. יש המעריכים כי במקום זה שכנה העיר "תמר" שהוזכרה בספר יחזקאל. במרומי המצודה ,עץ שיזף בן כאלף שנה הנחשב לקשיש בעצי ארצנו. שרידי מצודת הדרכים שבסמוך מלמדים שנבנתה בימי שלמה המלך, וכי לימים השתמשו בה גם מלכי בית חשמונאי והיא מאששת את זיהויה עם תמר המקראית .במקום שילוט נוח, או ניתן להיעזר במדריכים המקומיים בתיאום מראש.
השלוה והרוגע עשו את שלהם. עכשיו תחליטו אתם. או יורדים דרומה לאילת (בדיוק 130 ק"מ – כשעה וחצי), או לבאר שבע (בדיוק 130 ק"מ כשעה וחצי). דיוק כזה יש רק במדבר.
אגב, כל האתרים נמצאים בין הק"מ ה-160 לק"מ ה-132 מאילת.
