מפתיע

טעתה בדרך? הציפור הגיעה לישראל בפעם הראשונה

הקיכלי הגיע לישראל ככל הנראה כתוצאה מסטייה במסלולו, אולי בעקבות סערה או תנאי מזג אוויר חריגים

קובי פינקלר

ט' בחשוון תשפ"ו, 31/10/25 08:31

א+

א-

קיכלי זהבהב (Zoothera aurea), ציפור קטנה ממשפחת הקיכליים, שמקום תפוצתו הטבעי הוא ביערות הצפוניים של אסיה – מצפון-מזרח היבשת ועד למורדות הרי האוראל – תועד אתמול (חמישי) בקיבוץ כפר הנשיא על-ידי אילן גינת, תושב הקיבוץ וצפר חובב. גינת, שהבין מיד שמדובר בתצפית יוצאת דופן, שלח את התמונות לחתנו, הצפר דרור לאנג, ומשם לבכירי הצפרים בישראל, ועד כה לא נצפה ותועד בשנית.

ד"ר יואב פרלמן, מנהל מרכז הצפרות בחברה להגנת הטבע, מסביר שהקיכלי נודד אל דרום-מזרח אסיה והימלאיה, ורק לעיתים נדירות ביותר נצפה במערב אירופה, ולישראל הגיע ככל הנראה כתוצאה מסטייה במסלול הנדידה שלו, אולי בעקבות סערה או תנאי מזג אוויר חריגים. "זו תצפית יוצאת דופן ומרגשת במיוחד – לא רק מפני שמדובר בביקור ראשון של המין בארץ, אלא מפני שהיא מזכירה לנו כמה עולם הטבע עשיר ומפתיע. הקיכלי הזהבהב הוא מין אסייתי מובהק, ואין לו סיבה 'טבעית' להיות כאן. סטיות כאלה בנדידה הן חלק בלתי נפרד מהמסעות עצומים של מיליוני ציפורים בכל עונה, שגומאות אלפי קילומטרים פעמיים בשנה, וסטייה קטנה בזווית התעופה יכולה לשנות לחלוטין את יעדן, אפילו באלפי קילומטרים", הוא אומר.

בחברה להגנת הטבע מוסיפים כי הקיכלי הזהבהב הוא ציפור אוכלת-כל בעלת נוצות חומות מלמעלה ולבנות מלמטה, עם פסים לבנים בהירים על הכנפיים במעוף. מאז הדיווח, הגיעו למקום עשרות צפרים מרחבי הארץ בתקווה לראות את הקיכלי הנדיר. במהלך השנים האחרונות נרשמו בישראל עוד כמה תצפיות ראשונות במיניהם של עופות שמקורם באזורים רחוקים, בהם חופית חדת-זנב, גיבתון ערמוני וצוללן פסיפי. כל מפגש כזה הוא הזדמנות מדעית חשובה. זה מלמד אותנו על דינמיות של עולמות הנדידה ועל היכולת של עופות להסתגל לשינויים סביבתיים בקנה מידה עולמי. אנחנו מקווים שהוא עוד נמצא בסביבה, ושעוד אנשים יזכו לראות אותו, אך סיכויי הישרדותו פה לא גבוהים, כיוון שהוא לא מותאם לתנאים בשטח", מוסיף ד"ר פרלמן.

לצד ההתרגשות, מדגישים בחברה להגנת הטבע את חשיבות שמירת בתי הגידול בישראל כתחנות עצירה בטוחות לעופות נודדים. "אנחנו נמצאים בעיצומה של עונת הנדידה, ומיליוני ציפורים חולפות כאן בדרכן בין אירופה, אסיה ואפריקה. האחריות שלנו היא לוודא שהן יוכלו לעצור, לנוח, ולאגור אנרגיה – בשדות, בפארקים, באגמים ובשטחים משוקמים. זה קריטי לא רק לציפורים הנדירות שמגיעות אלינו בטעות, אלא לכל מערכת הנדידה העולמית. החברה להגנת הטבע מפעילה כיום אתרי שיקום ובתי גידול מרכזיים לציפורים נודדות, ובהם תחנות המחקר בכפר רופין, במעגן מיכאל ובירושלים, כחלק ממאמץ מתמשך להגן על מסלולי הנדידה החוצים את ישראל, אחת מנקודות הצוואר הגיאוגרפיות החשובות בעולם לעופות נודדים", מסכם ד"ר יואב פרלמן, מנהל מרכז הצפרות בחברה להגנת הטבע.

קרדיט חובה לצילומים – אילן גינת