החורף כבר בפתח…
הלילה יורד כבר בסביבות השעה 17:00 בצהריים..
והקור, (תלוי איפה אתם גרים) עושה את שלו.
עוד באתר:
וקורה שאדם, ככה רוצה ה' יתברך, נופל למשכב, שלוקח לו המון זמן לשוב ממנו אל השגרה חזרה, והוא רק מצפה שיבואו לבקרו, או התקשרו להתעניין בשלומו, קצת שמישהו על הגלובוס יקח אחד מששים בחוליו, בביקור, בטלפון קטן, או בסתם התעניינות..
שימו רגע את המשקפיים, ותחשבו, נשמע מוכר, לא?!
אברהם אבינו בהתגלמותו?!
הבה ונפתח יחד את פרשת השבוע:
"וירא אליו ה' באלוני ממרא והוא יושב פתח האוהל כחום היום" (יח,א).
כותב רש"י הקדוש: "לבקר את החולה וכו'".
שואל בספר הקדוש "מאור ושמש" – וכי ידוע שהקב"ה ירד לבקר את אברהם אבינו בעת חוליו מברית המילה, מדוע שינה רש"י וכתב לשון את החולה היה לו לומר שבא לבקרו?
אלא מתרץ הרב מהלך נפלא ביותר וזה לשונו:
"הנה אמרו בגמ' (ב"ב טז:) מרגלית הייתה תלויה בצוארו של אברהם, וכל חולה שהיה רואה אותו היה מתרפא מיד, ונראה לפרש דהנה יש כמה מדרגות צדיקים, יש שממשיך רפואה על החולה, מחמת מעשיהם שמברכין ממש בידיו את החולה, ועל ידי זה נתרפא, ויש שממשיך הרפואה על ידי שרואה הצדיק את החולה, ולמעלה מזה מדרגת הצדיק אשר אם החולה רואה אותו מיד מתרפא, וזה הוא מחמת שהוי"ה הקדושה ברוך הוא שורה על הצדיק, וכשהחולה רואה את הצדיק הזה, מעורר בלב החולה הרהור תשובה ומשעבד את ליבו לאביו שבשמים ועל ידי זה נתרפא וכו'.
ועוד ממשיך הרב ומביא: "וזהו פירוש הפסוק 'וירא אליו ה", היינו שנתגלה עליו שם הוי"ה ברוך הוא, והייתה שורה עליו באלני ממרא בגימטריא רפ"א, רצה לומר שהוי"ה ברוך הוא, הוא אילן הרפואות שמשם נמשכים כל החסדים וכל הרפואות, ונתגלה כל זאת על אברהם אבינו ע"ה, וזהו שפירש רש"י 'לבקר את החולה', רצה לומר זאת הייתה הסגולה לרפאות כל מיני חולה, שהיה מסתכל באברהם היה נתרפא כמאמרם ז"ל.
ומסיים הרב: "והוא יושב פתח האוהל כחם היום", רצה לומר הגם שהיה בחמימות והתלהבות גדול ומדרגה גדולה, אף על פי כן היה בהכנעה גדולה לפני יתברך שמו והיה נדמה בעיניו שהוא תמיד פתח האוהל ולא נכנס עוד לשום מדרגה וקל להבין" ע"כ.
יש כמה צדיקים שהיינו רוצים ללכת אליהם להתברך, והברכה שלהם מיד הייתה מתקבלת לפני שוכן מרומים, וכל הבעיות היו נפתרות חיש מהר כאילו לא היה שום דבר לפני, ויש כאלה שבאים לפני צדיק רק מהסתכלות על הצדיק חוזרים להיות בריאים, אברהם אבינו ע"ה כאב מאוד, ביום השלישי למילתו, התאמץ כל כך בחולי שלו, לקום ולשבת בפתח האוהל, ולראות האם יבואו אורחים, האם הוא יזכה לקיים את מצוות ה', ולכן רש"י הקדוש חזר וכתב "לבקר את החולה", זה לא סתם חולה, זה חולה ששורה עליו שכינה שמאמין באילן הרפואות, מאמין שרק הוא למעלה יכול לרפאות, לא האורטופד, ולא הקרדיולוג, כמובן שהם נצרכים, אך הם חלק מגורמים שנתונים כמו כולנו בידיו של מי שאמר והיה העולם.
לכן הבה נלמד – "הקב"ה לא מקפח שכר אף בריה לעולם, אם אדם לא יקבל את שכרו בעוה"ז, בוא יבוא אחרי 120 שנותיו בסיום תפקידו בעוה"ז לעוה"ב, תקיים מצוות, ותעשה נחת רוח להקב"ה, כל בעיותיך בעז"ה ובהרבה תפילות יפתרו, והיו כלא היו.
הבה נסיים במשל נפלא (ירום משלו, ח"ג עמוד 50):
עו"ד אחד לראשונה בחייו הגיע לבית חולים, לביקור קרוב משפחה, והנה צדו רגליו, ובטעות שם לב שהוא נכנס לחדר ניתוח, הוא רואה צוות של רופאים ואחיות גוחנים מעל חולה, כשאחד מחזיק מספריים, השני מחזיק איזמל מנתחים.
הוא הזדעק במלוא גרונו: "מה אתם עושים?, כשהוא יקום אני ייצג אותו!, אתם הורגים אותו, עזבו אותו בשקט"!
הרופא הראשי, ראש צוות חדר הניתוח ניגש אל עו"ד ואמר לו:
"אתה אולי תשיג לו 100 אלף דולר, אם תתבע אותנו אך אנו מצילים את חייו, והוא יודה לנו על הבריאות שלו שתהיה אחרי כן שהיא שווה הרבה יותר ממאה אלף דולר!
כל ביקור חולים יכול להציל חיים בין פיזיים ובין נפשיים!
תחשבו על זה..
שבת שלום ומבורך לכל בית ישראל היקרים והאהובים!!!
(המאמר נכתב לרפואת מור זקני ר' עמרם בן זוהרה תחי'. ת.נ.צ.ב.ה.)
