ערב שבת “חיי שרה”. הרב אברהם מרדכי מלאך פותח את דבריו, כדרכו, בחיוך: “רבותיי, אני רוצה לומר ‘מחשבה קטנה’ על הפרשה… רק שאני לא יודע איך אפשר לכלוא את הנושא הזה במסגרת של מחשבה קטנה. אולי זו דרשה גדולה בתחפושת קטנה”.
“פקקים בניו יורק – גם זה מהשם”
הרב משתף באנקדוטה מחויכת: “פגשתי חבר לפני כמה ימים, שאלתי אותו – נו, מה המצב בניו יורק אחרי הבחירות? הוא אומר לי: יש חדשות טובות! אמרתי – ברוך השם, סוף סוף! מה החדשות הטובות? הוא אומר לי – כולם בורחים מהעיר! יהיו כבישים ריקים, אוויר נקי, בורו פארק באמצע הקיץ! אמרתי לו – אז אני כבר מנחש מה החדשות הרעות… הוא אומר – שגם בדרך חזרה היה פקק!”
צחוק באולם. הרב ממשיך, “הכול מהשם יתברך. גם הפקקים, גם החדשות הטובות, גם החדשות הרעות. לפעמים אנחנו בטוחים שהבעיה היא בעולם, אבל בסוף מגלים – זה האצבע שלך שכואבת. אתה נוגע בראש, ביד, ברגל – הכול כואב. אבל כשבודקים, מגלים ששם באצבע יש את הפצע. זה לא ‘העולם’ כואב, זה אתה”.
“מהשם – אישה לאיש”
עוד באתר:
מכאן עובר הרב לנושא המרכזי של דבריו – שידוכים ופרשת חיי שרה. “הגמרא במועד קטן אומרת: מן התורה, מן הנביאים ומן הכתובים – ‘מן השם איש לאישה’. גם בתורה, גם בנביאים, גם בכתובים. למה צריך שלוש ראיות? הרי הכול מהשם!
אלא שכאן יש משהו מיוחד – הגמרא כל כך מדגישה ששידוך הוא לא חלק מהטבע, לא מהשכל, לא מההיגיון. זה דבר שבורא עולם בעצמו עושה. זה לא ‘הלך לי’, לא ‘יצא טוב’, אלא ‘מי השם יצא הדבר’ – כמו שאמרו לבן ובתואל לאליעזר”.
“המטרוניתא שעשתה אלף שידוכים – וכולם התרסקו”
הרב מלאך מספר את המדרש הידוע – על המטרוניתא ששאלה את רבי יוסי בן חלפתא: “הקדוש ברוך הוא ברא את העולם בשישה ימים, מה הוא עושה מאז? אמר לה: מזווג זיווגים. המטרוניתא צחקה: ‘בשביל זה צריך בורא עולם? אני עושה את זה לבד!’ – ובאותו לילה שידכה אלף עבדים עם אלף שפחות. למחרת בבוקר – כולם שבורים! לזה חסרה עין, לזה שן, לזה רגל… אמרה: ‘רבי יוסי, עכשיו אני מבינה למה הקדוש ברוך הוא צריך לשבת ולזווג זיווגים’”.
הרב נעצר לרגע ומרצין: “רבותיי, זה סיפור מצחיק, אבל מפחיד. מה קרה כאן? איך ייתכן שמתוך אלף שידוכים – לא אחד הצליח?! הרי גם מזל צריך להיות לאדם… מאה לפחות היו אמורים להסתדר. אבל לא – הכול התרסק. כי היא ניסתה לעשות את זה בדרך הטבע. והיא טעתה”.
“שידוכים – בריאה חדשה ממש”
הרב מבאר את דברי המהר"ל: “המטרוניתא האמינה בבורא עולם, אבל חשבה שהעולם מתנהל מעצמו – לפי חוקי טבע. ורבי יוסי בן חלפתא עונה לה: יש דבר אחד בעולם שלא שייך לטבע, שלא נוצר מהיגיון – שידוכים. שידוך הוא בריאה יש מאין. שני הפכים מוחלטים – איש ואישה – נפגשים, חיים יחד, נבנים יחד. זה לא טבעי! זה נס! זו התערבות ישירה של הקדוש ברוך הוא בכל פעם מחדש”.
הרב ממשיך בחיוך: “המטרוניתא אמרה – מה הבעיה? אדם רעב אוכל, אדם עייף ישן, אדם מגיע לגיל מתחתן. הכול טבע. אז היא עשתה ניסוי – וראתה שהכול מתפוצץ. כי שידוך הוא לא טבעי. זה רק מהשם יתברך”.
“ככל שתתכנן יותר – זה יקרוס יותר”
הרב מוסיף נימה עמוקה של הדרכה: “ככל שאדם חושב ששידוך תלוי בו – בשכל שלו, בהיגיון שלו – ככה יש יותר סיכוי שהכול יתמוטט. אבל ככל שהוא מוסר את עצמו באמת להנהגת השם, מבין שזה לא בידיים שלו – כך השידוך עומד”.
“המשגיח שלא הרס אף שידוך – חוץ מאחד”
הרב משלב עוד סיפור מאלף: “שמעתי על משגיח שאמר בגאווה לתלמידים: אני כבר שמונה עשרה שנה בישיבה – ולא הרסתי אף שידוך! צעק בחור מהאולם: ‘הרב, את שלי הרסת!’ כולם שתקו. אמר המשגיח: טוב, תספר. הבחור מספר איך הכול היה מוכן, טס לבלגיה, הכול סגור – ופתאום הכול קרס. המשגיח אמר לו: תדע לך, טוב שעצרתי אותך אז. אם הייתי נותן לך להמשיך – היית גומר רע מאוד. לפעמים מה שנראה כמו שידוך חלומי – זה רק חלום. וצריך להתעורר לפני שהחלום הופך לסיוט”.
“איך יודעים שזה השידוך שלי?”
“הרבה שואלים – איך נדע מתי זה באמת השידוך שלי? אומר הרב מלאך: כשאתה רואה שהדברים מתחילים לזוז בלי שאתה דוחף – זה סימן שהרבונו של עולם מדבר איתך. הדבר מתגלגל, נפתח, זז מעצמו – זה לא אתה. אבל כשאתה נלחם, מתעקש, מתכנן – סימן שאתה מנסה להחליף את בורא העולם בתפקידו”.
“שידוך זה לא צירוף מקרים – זה צירוף אלוקי”
הרב מסיים בדבר אמונה עמוק: “העולם חושב ששידוך זה התאמה. זה לא. שידוך זה מפגש של שתי נשמות שנבראו יחד, התפצלו, והקדוש ברוך הוא מחזיר אותן זו לזו. זו בריאה חדשה בכל פעם. הקדוש ברוך הוא לא רק יושב ומזווג זיווגים – הוא ממשיך לברוא עולם, כל יום, מחדש, בתוך כל חתונה יהודית”.
